ולענין מה ששאלת בלשון הרב ז"ל בהלכות גרושין הנה בדקתי בספרים מדוייקים חדשים גם ישנים גם יש בידי אבן העזר כתיבת יד שנים ושלשה וכולם כתוב. הכותב גט בשבת או ביוה"כ וכו' כתבו וחתמו בי"ט בזדון ונתנו לה אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מהתורה כתבו וחתמו בי"ט ונמסר להם בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול ע"כ. וה"פ כתבו בשבת וכו' אע"פ שזדונו בסקילה כיון דשוגג הוא הרי זו מגורשת. כתבו בי"ט וכו' אע"פ שאיסור לאו הוא כיון שמסרו לה בפני עדים אלו אינה מגורשת שהרי העדים פסולין מן התורה וקמ"ל דלא בעינן עידי חמס. כתבו וחתמו בי"ט ומסרו לה בפני עדים כשרים עידי מסירה כרתי ומגורשת מן התורה אלא שהוא פסול מדרבנן דהוי כמזויף מתוכו. וק"ק דאמאי נקט יוה"כ אי משום שוגג שבת עדיף דהוי איסור סקילה ויה"כ איסור כרת. ואי משום מזיד י"ט עדיף דלא הוי אלא איסור לאו. וי"ל דאגב דרגיל התנא לשנות יוה"כ אצל שבת כדתנן השוחט בשבת וביו"כ נקט לה הכי ומשמע מהכא שאם כתבו בשבת ולא חתמו ומסרו לה בפני עדים כשרים הרי זו מגורשת דקייל"ן כר' אליעזר דעידי מסירה כרתי ואין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם וכיון שלא חתמו בו לא הוי מזוייף מתוכו וזה ברור. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתפ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.