תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתפ״ג סימן ב׳

תשובה תנן בפ' ספק אכל (דף י"ח) א"ר יהודה אפי' נתכוון ללקוט תאנים ולקט ענבים ענבים ולקט תאנים שחורות ולקט לבנות לבנות ולקט שחורות ר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר והלכתא כר' יהושע אליביה דר' יהודה ואמרינן בגמרא איתיביה רב יהודה לשמואל רבי יהודה אומר אפי' נתכוון ללקוט תאנים וכו' והא הכא מתעסק הוא ור' יהושע נמי לא פטר אלא מן מינא למינא אבל בחד מינא אפילו ר' יהישע מחייב משמע בהדיא דתאנים שחורות ולבנות תרי מיני נינהו ולשמואל נמי דמתרץ שיננא שבוק מתניתא ותא אבתראי הב"ע כגון שאבד מלקט מלבו מתכוון ללקוט ענבים ושכח וסבר תאנים בעי וכו' משמע דמודה נמי לרב יהודה דשחורות ולבנות תרי מיני נינהו לרבי יהושע. ותו פרכינן התם בפשיטות שחורות ולבנות מאי נינהו שתי שמות היינו ר"ש ור"ש שזורי ר' יהודה מאי אתי לאשמועינן וכן משמע בכל הך סוגיא דתאנים שחורות ולבנות תרי מיני נינהו ותרי שמות נינהו ולפיכך לא נתקיימה מחשבתו כלל דאע"ג דנתכוון ללקוט לא נתכוון אלא ללקיטת שחורות ולא ללקיטת לבנות ולפיכך פטור דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל בשתי נרות הם שם אחד ומין אחד ממש והכי תניא בברייתא בהדיא היו לפניו שתי נרות דולקות ונתכוון לכבות את זו וכבה את זו להדליק את זו והדליק את זו חייב להדליק ולכבות והדליק וכבה בנשימה אחת חייב ע"כ. והרי זו כלשון רבינו וא"ת א"כ נסתלקה הקושיא מעל הרב וחזרה על התנא מנא ליה לחלק וי"ל דהכי קים להו דשחורות ולבנות תרי מיני נינהו אבל שתי נרות חד מינא נינהו א"נ דטעמא רבה אית בה דשחורות ולבנות לא עשה כלל מה שחשב שהרי אין בכלל לבנות שחורות אבל שתי נרות מתכוין לכבות את זו וכבה את זו סוף סוף מתמעט האור ונעשית מקצת כוונתו וכן בהדלקה וכן דקדקתי מלשון הרב ז"ל שכתב שהרי עשה המלאכה אשר חשב לעשות משא"כ בשחורות ולבנות שלא עשה כלל מין המלאכה אשר חשב לעשות. וא"ת אי מהאי אפילו נתכוון ללקוט תאנה זו ולקט את זו היה ראוי שיהיה פטור הא לא קשיא דכיון שאכל מין אחד נעשית מקצת מחשבתו וחייב הילכך בהצטרפות שני טעמים עולים דברי הרב ז"ל יפה. והנלעד"כ: