(שיד) על מה שכתב הרב פ"ה מהלכות מלוה ולוה ומצות עשה להשיך לעכו"ם וכו' והאריך המגיה להעמיד דעת הרב וזו מחלוקת קדומה וכל הראשונים נשאו ונתנו בדבר ואני אנה אני בא להעתיק דבריהם. ומה שחלק המגיה בין נכרי עע"ז לנכרי דעלמא אינו נכון אצלי דהא קרא דלא תחנם כל נכרי במשמע וריבית נמי מהאי טעמא מצות עשה שלא ילוה להם בחנם ומה שהקשה המגיה ספק עצום מדברי רבינו והוא זה דלמה ליה למילף מדיוקא דמותר להלות לנכרי וכו' ואין זה ספק אפילו חלש אצלי דלא הצרך הרב ללמוד מדיוקא אלא שמותר ללוות מהם ברבית וכל להלות להם בריבית מצות עשה הוא. ומה שכלל הרב ומלוין אותם ברבית משום דקושטא הכי הוא אבל הראיה שהביא אינה אלא לענין לוין מהן ברבית. ולהוציאנו מזה הטעות כתב מיד ומ"ע להשיך לנכרי והרי זה נכון וברור:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתע״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.