תשובה תיוהא ברש"י ז"ל בפרק הגוזל ומאכיל קא חזינא הכא וכל מה שהקשה ז"ל באותה סוגיא תירץ הרמב"ם ז"ל במש"כ דרך גניבה והשתא גרסינן שפיר בהא דרב פפא נמי ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה ומשכחת לה כנון שהיתה פרה שאולה אצלו ושלמו ימי שאלתה ונמצאת הפרה בחצר שהוא של שניהם והוציאה משם לגונבה ע"י חילול שבת ושחטה פטור אף מן הכפל לא מיבעיא מן הקרן דפטור אלא אפי' מן הכפל שהוא קנס פטור דאין אדם מת ומשלם קנס שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באים כאחד ואפילו טבחה ע"י שליח דסד"א לחייב שהרי לא נתחייב בנפשו וקי"ל דאפי' ע"י שליח מתחייב דמרבינן ליה ממלת או כדאמרינן או לרבות את השליח קמ"ל דפטור דאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה ואי קשיא לך למה ליה למימר היתה פרה שאולה אצלו הא פרכינן לה בגמרא פרק אלו נערות וכי רב פפא פרה אתא לאשמעינן ופריקו לה רב פפא שאולה אתא לאשמעינן סד"א הואיל ואמר רב פפא משעת משיכה הוא דאתחייב ליה במזונותיה הכא נמי משעת שאלה אתחייב באונסיה קמ"ל ומשום הכי נקיט רבינו כלישנא דרב פפא ממש ושמע מינה תלת דאיכא שואל דפטור מן הקרן ואיכא גנב פטור מן הכפל ואיכא שוחט אע"ג דלא מתחייב בנפשו כגון על ידי שליח דפטור מד' וה' דאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה ובזה עלו דברי הרב ז"ל כהוגן דוק ותשכח:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתת״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.