תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשפ״ג סימן א׳

(ריט) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק כ"ז מהלכות מלוה ולוה וז"ל וכן שטרי חוב והודאות ומתנות ופשרות ומחילות שהם בעדים שלהם אפי' יש בהם כל הדברים ששנינו הרי הם כחרסים ע"כ וכתב עלה ריב"ש ז"ל הנה דברי הרמב"ם ז"ל מן המתמיהין דאפילו לפי שטתו שפסק כלישנא בתרא דפ"ק דגיטין תני חוץ מכגיטי נשים ודלא כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא או שדעתו דלא שייך למימר בהא דינא דמלכותא דינא וזה כנגד דברי הרמב"ן והרשב"א והאחרונים ז"ל שדעתם דכל דאית להו הורמנותא דמלכא אמרינן דינא דמלכותא דינא וכשרים אפי' בשטרי מתנה מ"מ אפילו לפי שטתו בשלמא בשטרי מתנות ושטרי פשרות שצריכין קנין והשטר עושה הקנין ניחא אבל בשטרי מחילות מחילה אינה צריכה קנין ולא שטר כדאמרינן פ"ק דקדושין גבי עבד עברי דאי אין גופו קנוי אין צריך גט שחרור אלא לימא ליה באנפי תרי זיל אעפ"י שיש לו עליו שעבוד דמים למעשה ידיו וכן כתב הרב בעצמו שמחילה אינה צריכה קנין וכתבו המפרשים ז"ל דאפי' תרי נמי לא צריכא דלא איברי סהדי אלא לשקרי אלא דנקט תרי כדי שלא יכפור אחר כך במחילה וגם הרב ז"ל בעצמו כתב דבקנין לא צריך עדים וכיון שאין מחילה צריכה קנין אלא השעבודא נמחל בדבור לבד ושטרא לראיה בעלמא א"כ שטרי מחילות הרי הם כשטרי מכר דלכ"ע מהני דאי לאו דחזו דיהיב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו וכו' ואולי הרב ז"ל אגב שטפיה נקט שטרי מחילות עכ"ל: