תשובה גנבא גנובי למה לך כבר קדמך הרא"ש ז"ל בפסקיו וז"ל והרמב"ם כתב הרי זו ספק ויראה לי שמתירין אותה ולא ידענא למה מתיר מספק ע"כ. ואם הרא"ש לא ידע מי אני אשר אבוא אחרי המלך ומאן מלכי רבנן. ומ"מ להוציאך חלק א"א ואחר בקשת המחילה אתרץ דעת הרב ז"ל בע"ה. כי הוא ז"ל סובר דהוי תיקו בדרבנן דאין אסורה מן התורה אלא הגלודה שנגלד כל העור לגמרי וזהו שכתב בתחלת הלשון בהמה שנפשט העור שעליה כולו כיון שנקרע ביד או בחולי ונמצא בשר בלא עור הרי זו טרפה וזו היא שנקראת גלודה. משמע בהדיא דהיכא דנפשט כל העור הוי גלודה אלא דרבנן אסרו אפילו היכא דלא נגלד כל העור אלא נשאר מקצתו. ואתא תנא דברייתא ופירש שאם נשתייר בה כסלע כשרה אבל אם נשתייר בה פחות מכסלע טרפה מדרבנן דפחות מכסלע אינו מעלה ארוכה. ואיפליגו אמוראי באי זה מקום יהיה זה הסלע ויציל שמואל אמר על פני כל השדרה ופירש ר' נהוראי משמיה דשמואל כרוחב סלע על פני כל השדרה ור' ינאי אמר על מקום טיבורו דמשם עיקר החיות והדרא בריא. ורבה בר בר חנה אמר אראשי פרקים ופסק הרב בכולהו לחומרא והר"ן ז"ל קלסיה ועלה בעי ר' ינאי ניטל מקום כל השדרה וכולו קיים לשמואל ניטל מקום טיבורו וכולו קיים לדידיה ניטל ראשי פרקים וכולו קיים לרבה בר בר חנה מאי וסלקא בתיקו. והדבר ברור דאפילו אם ניטלו אלו ושאר כל העור קיים כשרה מן התורה דמשם גדל ורבה העור אלא דקא מיבעיא ליה כיון דרבנן אמרו דעיקר חיותו תלוי באלו המקומות ניטלו אלו המקומות מאי אסרוה רבנן נמי כיון דניטל העיקר או דילמא לא. וסלקא בתיקו והוי תיקו בדרבנן ולקולא. או כלך לדרך זו דנהי דפסקינן הלכתא כר' ינאי לגבי ר' יוחנן דהוי רביה במאי דפשיטא ליה לר' ינאי דבעינן כסלע במקום טיבורו אבל במאי דמספקא ליה לר' ינאי פסקינן לקולא דהא רב ור' יוחנן ור' אמי אמרי עדיפא מינה דלרב בכל מקום מציל ולר' אמי ור' יוחנן אפי' עור בית הפרסות מציל דסגי לן הלכה כותיה דר' ינאי במאי דפשיטא ליה אבל לא במאי דמספקא [ליה] דהא בכולא מלתא הוה לן למפסק כר' יוחנן וכן פסק הרא"ש ז"ל כר' יוחנן להקל ותמהתי עליו ז"ל אם היה כדאי ר' יוחנן לפסוק הלכה כמותו אע"ג דהוא מקל מכולהו ואע"ג דכמה אמוראי פליגי ומכללם ר' ינאי רבו לפי גרסת הספרים שלנו למה לא יהיה כדאי ר' יוחנן לפסוק הלכה כמותו כנגד ספקו של ר' ינאי וכש"כ דעדיף טפי מדר' יוחנן שהרי שאר כל הגוף לא נגלד וכיון שכן גם אנכי לא ידעתי למה לא ידע הרב למה מתיר הרמב"ם ז"ל מספק:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשע״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
