(רח) שאלת ממני ידיד נפשי כה"ר זרחיה יצ"ו על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות עבדים וז"ל המקדש את בתו כשהיא קטנה וכו' אבל מוכרה לשפחות אחר שפחות כיצד מכרה לשפחות תחלה ויעד אותה האדון ומת האדון או גרשה וחזרה לרשות האב כשהיא קטנה הרי זה מוכרה פעם שניה אפי' לכ"ג ע"כ. וקשיא לך בתרתי חדא דאיהו ז"ל פסק דמעות הראשונות לקדושין נתנו וכיון שיעדה האדון חלו הקדושין שהרי המעות הראשונות שלקח האב הוו קדושיה ונמצא מוכרה לשפחות אחר אישות וקשיא מדידיה אדידיה. ותו דבפ"ק דקדושין לא מצי לאוקומי האי אלמנה לכה"ג אליבא דמ"ד אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות אלא כר' יוסי ב"י דקאמר מעות ראשונות לאו לקדושין נתנו דלמ"ד לקדושין נתנו הוי לשפחות אחר אישות ולא מצי למזבינה והוא ז"ל פסק כמ"ד לקדושין נתנו ופסק דמצי למזבינה והוו תרתי דסתרן אהדדי:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשע״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.