שוב ראיתי שכתב הרב ז"ל כן בהדיא בספר המצות וז"ל בלשון קדר פקד באן לך אן הדא אל מצוה אינה נוהגת אלא בארץ לאל תקריב אמא בכור חוצה לארץ פלא יקרב לבנהא קודש להאכל במומו סוי כאן בית אל מקדש מבנייא או כמא הו מנא הדא מתל מעשר דגן והדא אל מצוה לא תלזם אל לוים ע"כ. וזהו העתקו הנה נתבאר לך שמצוה זו אינה נוהגת אלא בארץ לענין הקרבה אבל בכור חוצה לארץ לא יקרב אבל הוא קדש להאכל במומו ואין חילוק בין זמן שבית המקדש קיים ובין הזמן הזה כמו מעשר דגן ומצוה זו לא יתחייבו בה הלוים ע"כ וזהו מה שכתב בפסק ממש אלא שהמעתיקים טעו וגרמו רעה לעולם ולהטיח דברים כנגד הרב ז"ל אשר מימיו אנו שותים:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשס״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.