תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשנ״ג סימן ב׳

תשובה תנן כרם רבעי היו מציינין אותו בקוזזות אדמה וכו' אמר רשב"ג בד"א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות והצנועים מניחים את המעות וכו' והך סיפא דצנועים איכא לפרושי בתרי אנפי דפליג ארשב"ג דלא מלעיטינן ליה לרשע אלא דעבדינן ליה תקנתא נמי וקיימים צנועים אכולא רישא דמתניתין והצנועים היו עושים תקנה לכל שני השבוע ע"י חלול ולא היו רוצים לסמוך על הסימנים. א"נ איכא לפרושי דמודו צנועים לרשב"ג דהלעיטהו לרשע וימות והיו עושים תקנה לשנת השמטה דכ"ע עניים הם אצלה וקיימים צנועים אמאי דקאמר רשב"ג בד"א בשבועות אבל בשאר שני שבוע לא היו עושים להם תקנה כלל והשתא אתי מלתא דאביי כפשטה אי לאו דאמר ר' יוחנן צנועים ור' דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא דצנועים קיימי אכולא מתני' ועבוד תקנתא אף לשאר השנים אע"ג דגנבי נינהו וכ"ש לדר' דוסא דהוי לענין לקט של עניים. אבל השתא דאמר ר' יוחנן צנועים ור' דוסא אמרו דבר אחד מפרשינן לדצנועים באידך פירושא כי היכי דליהוי מלתא דצנועים כרשב"ג דקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה וזהו שאמר ר' יוחנן צנועים ור' דוסא אמרו דבר אחד דכי היכא דר' דוסא איירי בעניים דוקא צנועים נמי איירו בעניים דהיינו בשנת השמטה והיינו דכתב הרב ז"ל בשנת השמטה דס"ל דלאו מדינא הוא כמו שאמרו התוספות דאי מדינא אי איפשר לפדותו במחובר אלא משום תקנתא (ו) לעניים ובשנת השמטה דכולהו עניים עבוד רבנן תקנתא לגנבי בשאר שני שבוע לא עבוד רבנן תקנתא וזו שיטה נכונה לקיים דברי רשב"ג להלכה ותקנתא דצנועים ולקיים התוספתא דמשמע מינה דאין חלול במחובר ומשום תקנת עניים עבוד רבנן תקנתא ודוק ותשכח.