(קעט) שאלת ממני ידיד נפשי על לשון הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות מעשר שני וז"ל והצנועין היו מניחין את המעות בשנת שמיטה ואומרין כל הנלקט מפירות רבעי אלו מחולל על המעות האלה שאי איפשר לפדותו במחובר כמו שביארנו וקשיא לך דסוגית הגמרא פרק מרובה משמע דצנועין אשאר שני שבוע קיימי דאמרינן עלה אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ור' דוסא אמרו דבר אחד ה"א צנועין אית להו דר' דוסא ור' דוסא לית ליה דצנועין צנועין אית להו דר' דוסא ומה בגנב עבדו רבנן תקנתא כלומר [בשאר] (ב) שני שבוע עניים צריכה למימר ר' דוסא לעתותי ערב אומר כל שלקטו עניים יהא הפקר ר' דוסא לית ליה דצנועין עניים הוא דעביד להו רבנן תקנתא אבל גנב לא עבדו ליה רבנן תקנתא. פשטא דהך סוגיא משמע דצנועין איירי בשאר שני שבוע:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשנ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.