(קעז) שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי בלשון הרמב"ם ז"ל פכ"א מהל' איסורי ביאה אבל אלו שמנאפין ביד ומוציאין שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שעושה זה בנדוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הרג נפש וכן אסור לאדם שיתקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור ע"כ וקשיא עליה בתרתי חדא דמשמע מלשון הרב ז"ל שהוא מעצמו בנדוי שחכמים נדו כל מי שיעשה כן וכן כתב בעל מ"מ ובהלכות ת"ת כתב שמקשה עצמו לדעת ב"ד מנדין אותו משמע שאינו מנודה מעצמו. ותו קשה דתלי תניא בדלא תניא שהרי לא הזכירו בגמ' נדוי גבי המנאפים ביד והזכירו אותו על המקשה עצמו לדעת והוא ז"ל כתב וכן אסור לאדם שיתקשה עצמו לדעת ומשמע אסור ותו לא:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשנ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.