תשובה קושיא זו לא תפול למאן דמפרש לה בשבטל וכיון שביטל אין בהבערתו צורך כלל ואע"ג דהותרה שלא לצורך הנ"מ שיש בו צורך קצת וכיון שבטלו אין בו צורך כלל. אבל הקושיא היא לדעת הרמב"ם ז"ל שהוא מפרש לה בשלא ביטל וכן כתב המגיד שזהו דעתו ולא פירש הטעם. ועוד קשה ממה שכתב פ"ד מהלכות יו"ט אע"פ שהותרה הבערה ביו"ט שלא לצורך וכו' ומשמע שאינו מחלק בין יש בו צורך קצת לאין בו צורך כלל. ונ"ל ליתן טעם לסברתו שאם אתה מתיר להבעיר אותו יבא לכבות ויתחייב מלקות לפיכך אמרו מוטב לכפות עליו את הכלי ממה שיבא לידי מלאכה גמורה וכן דעת קצת מפרשים שאסור לשורפו ביו"ט. עוד יש לפרש דמאי דכתב הרב ואם מצאו ביו"ט מילתא באנפי נפשה היא ולא קאי אדלעיל כלומר ואם מצא חמץ ביו"ט כופה עליו את הכלי ובסתם איירי בשביטל כדעת שאר מפרשים דכיון שאין בו צורך כלל לא התירו לבערו:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.