(עז) שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ם פ"ב מהלכות שבת כובע שעושין על הראש ויש לו שפה וכו' והעלה א' מן החכמים לדעת הרב כיון שלא הזכיר הרב טפח דכולה מילתא תליא אי מהדק אי לא מהדק [אי מהדק] אפי' כל שהו הוי אהל ואי לא מהדק לא הוי אהל ודייק לה מדאמרינן פרק המוצא תפילין סיינא שרי והתניא סיינא אסיר לא קשיא הא דאית בה טפח הא דלית בה טפח ופריך אלא מעתה (אפיק) [שרביב] בגלימיה טפח הכי נמי דמחייב ותרצו אלא לא קשיא הא דמהדק הא דלא מהדק ומדקאמר אלא משמע דמהדר מתירוצא קמא ולא שאני ליה אי אית ביה טפח אי לא אי מהדק הוי אהל ואסיר ואי לא מהדק מותר ושאלת אם יש לחוש לחומרא זו או לא:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתר״נ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.