תשובה תנן וכותב לו ס"ת לשמו יוצא למלחמה מוציאה עמו נכנס מכניסה עמו יושב בדין הוא עמו מיסב הוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו ע"כ ופשטא דהאי מתניתין משמע כדברי הרב ז"ל דאם איתא דלעולם צריך לכתוב שני ס"ת לא הוה שתיק מיניה תנא דמתניתין אלא משום דלא פסיק ליה לא תניא דאם הניחו לו אבותיו ס"ת אין צריך לכתוב אלא א' אבל ס"ת היוצא עמו פסיקא ליה דלעולם צריך לכתוב אחד בין הניחו לו אבותיו ואבות אבותיו כמה ספרים צריך לכתוב א' ובזה אין הפרש בינו להדיוט אבל בזמן שלא הניחו לו אבותיו או שנאבד אם הוא הדיוט כותב לו אחד ואם הוא מלך כותב לו שנים והכי מתפרש הסוגיא לדעתו ז"ל תנא ובלבד שלא יתנאה בשל אבותיו כלומר לא תימא דמתני' משלא הניחו לו אבותיו אלא אפי' הניחו לו אבותיו שני ספרים לא יתנאה בהם אלא יכתוב ס"ת לשמו וזהו שיוצא עמו שלא יניח את שלו בבית גנזיו ויתנאה בשל אבותיו לצאת ולבא עמו אמר רבא אעפ"י שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו שנא' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת איתיביה אביי וכתב לו ס"ת לשמו שלא יתנאה בשל אחרים מלך אין הדיוט לא משמע דהדיוט אם הניחו לו אבותיו א"צ לכתוב ומשני לא צריכא לשתי תורות וכדתניא וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו' כותב שתי תורות וכו' כלומר לא נצרכה אלא למידק מינה שאם לא הניחו לו אבותיו כותב לו שתי תורות מלך אין הדיוט לא וה"ק כותב לו ס"ת לשמו שלא יתנאה בשל אבותיו אבל אם לא הניחו לו אבותיו כותב לו שני ס"ת ועלה קאי דיוקא מלך אין הדיוט לא ואיפשר דנפקא מינה נמי בין מלך להדיוט דמלך אע"ג דכתב לו לשמו של אבותיו מניח בבית גנזיו ומתנאה בשל עצמו אבל הדיוט נהי דמצוה לכתוב משלו מ"מ יכול להתנאות ולהשתמש בשל אבותיו ושלו יהיה מונח בבית גנזיו:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרמ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.