תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתר״י סימן ב׳

תשובה תנן בפ' ספק אכל אר"י נתכוון ללקוט תאינים וליקט ענבים ענבים וליקט תאינים שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות ר"א מחייב חטאת ור"י פוטר והלכה כר' יהושע אליבא דר"י ואמרינן בגמרא איתיביה רב יהודה לשמואל רבי יהודה אומר אפילו מתכוון ללקוט תאנים וכו' והא הכא מתעסק הוא ורבי יהושע נמי לא פטר אלא מן מינא למינא אבל בחד מינא אפי' רבי יהושע מחייב משמע בהדיא דתאינים שחורות ולבנות תרי מיני נינהו ושמואל נמי דמתרץ שיננא שבוק מתניתין ותא אבתראי הב"ע כגון שאבד מלקט מלבו נתכוון ללקוט ענבים ושכח וסבור תאינים בעי וכו' משמע דמודה נמי לר' יהודה דשחורות ולבנות תרי מיני נינהו ותרי שמות נינהו ולפיכך לא נתקיימה מחשבתו כלל דאע"ג דנתכוון ללקוט לא נתכוון אלא ללקיטת שחורות ולא ללקיטת לבנות ולפיכך פטור דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל בשתי נרות הם שם אחד ומין אחד ממש והרי תניא בברייתא בהדיא היו לפניו שתי נרות דולקות ונתכוון לכבות את זו וכבה את זו להדליק את זו והדליק את זו חייב להדליק ולכבות והדליק את זו וכיבה והדליק בנשימה אחת חייב ע"כ והרי זו כלשון רבינו וא"ת אם כן נסתלקה הקושיא מעל הרב וחזרה על התנא מנ"ל לחלק וי"ל דהכי קים להו דשחורות ולבנות תרי מיני נינהו א"נ דטעמא רבא אית בה דשחורות ולבנות לא עשה כלל מה שחשב שהרי אין בכלל לבנות שחורות אבל שתי נרות נתכוין לבנות את זו וכבה את זו סוף סוף נתמעט האור ונעשית מקצת כוונתו וכן בהדלקה. וכן דקדקתי מל' הרב ז"ל שכ' שהרי עשה מין המלאכה אשר חשב לעשות משא"כ בשחורות ולבנות שלא עשה כלל מין המלאכה אשר חשב לעשות וא"ת אי מהאי אפילו נתכוון ללקוט תאנה [זו] וליקט זו היה ראוי שיהיה פטור הא ל"ק דכיון שהכל מין אחד נעשית מקצת מחשבתו וחייב הלכך בהצטרפות שני הטעמים עולים דברי הרב ז"ל יפה. והנלע"ד כתבתי: