תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקמ״ח סימן ד׳

אבל מה שיש להסתפק אם ראוה שנבעלה אי אמרינן שבעל לשם קדושין. דדילמא שאני הכא דאיכא ספיקא דדילמא לא בעל כיון דמזוהמת לפניו אבל היכא דראוהו שבעל הא לא מזהמא ליה ובעל לשם קדושין. או דילמא נהי דלא מזהמא ליה לבעול אותה דרך זנות אבל לשם קדושין לא בעיל כיון דאסורא עליה דאפוכי מטרתא ל"ל וכדכתיבנא. וזה הטעם כתב הרשב"א לפי לישנא קמא לתרץ קושית התוס' ולפום האי לישנא אפילו ראוה שנבעלה אינה צריכה גט שני. אבל לא קיימא לן הכי אלא בראוה שנבעלה לכ"ע צריכה גט שהרי אינה מזוהמת לו ובעיל לשם קדושין דכל מאי דאפשר לתקן מתקן. והנלע"ד דבכה"ג צריכה גט שני (דבין) [דכיון] שראוהו שבעל וראינו דלא מזהמא ורוצה לשתות בעציצו ובעביטו כל מאי דאפשר לו לתקן מתקן וכל מאי דאפשר לו לשפשף משפשף דאי בעיל לה לשם זנות אית בה תרתי חדא בעילת זנות דכל שאר נשים. ותו איסורא דידה דאחרי אשר הוטמאה ומשום הכי בעיל לשם קדושין לתקן שלא יהא בעילת זנות אלא בעילת איסור. ואע"ג דעתיד הוא לגרשה השתא מיהא מתקן הוא ולא הויא בעילת זנות. ומנא אמינא לה דטעמייהו דב"ש במתני' משום דלא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר ואם כן מתני' איירי לב"ש במגרש משום ערות דבר. וכיון שהיא מזוהמת לפניו לא יבא עליה כדפרישו בירושלמי. ואוקימנא למתני' בגמרא דידן בשלא ראוה שנבעלה. דאי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין מה לי מן הנשואין וקי"ל כסתם מתני' לדעת רובן ככולן. אלמא בראוה שנבעלה מודו בית שמאי דצריכה גט שני אע"ג דגרשה משום ערות דבר דכיון שבעל אינה מזוהמת לו ובעל לשם קדושין וכמו דכתיבנא. ומינה לבית הלל אפילו היכא דגרשה משום ערות דבר אם ראוה שנבעלה דצריכה גט וכל שכן הוא. וליכא למימר דלהאי לישנא פליגי ב"ש וב"ה בתרתי לב"ש אפילו ראוה שנבעלה אין צריכה גט שני. ולב"ה אפילו שנתייחדה לבד צריכה גט שני דהא אמרינן בגמרא ומתני' דאוקימנא בלא ראוה שנבעלה במאי פליגי דליכא עדי ביאה ואיכא עדי יחוד ב"ש סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה טעמא דלא אמרינן הן הן עדי יחוד וכו' הא אי הוה אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה הוו מודו ב"ש דצריכה גט שני וזה ברור. הילכך בנדון דידן דאיכא תרתי חדא דליכא אלא עדי יחוד. ותו דהוציאה משום ערות דבר אפילו ב"ה מודו שאינה צריכה גט שני. אבל היכא דליכא אלא חדא כגון שהוציאה משום דהקדיחה תבשילו אפי' ליכא אלא עדי יחוד צריכה גט שני. אי נמי כגון שהוציאה משום ערות דבר ואיכא עדי ביאה צריכה גט שני לכולי עלמא והוא שיודע שיש עדים רואין אותו אעפ"י שאינו רואה אותם. אבל אם אינו יודע אינה צריכה גט שני דודאי לא בעל לשם קדושין שאדם יודע שאין קדושין בלא עדים וכן כתבו המפרשים ז"ל. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא: