ומה שהבנתי מתוך דברי השאלה שאמר לסופר כתוב גט לאשתי ולעדים לחתום וכן עשו. והבעל לקח הגט בידו ומסרו לשליח ונאבד מיד השליח. ואם כך היה המעשה בהא לא איבעיא לן מידי דודאי לא יכתבו גט אחר ואם כתבו גט אחר ונתנו לה אינה מגורשת כלל דעד כאן לא מיבעיא לן אלא היכא דאמר ותנו לשליח דאיכא למימר האי נמי עד שיבא גט לידה ותתגרש עשאן שלוחים לכתוב אלא דחייש לטרחא דידהו שלא להטריחם בהולכה. אבל היכא דלקח הבעל הגט ומסרו לשליח ודאי סלוקי סלוקינהו ולא רצה לעשותם שלוחים אלא על הכתיבה וחתימה וכבר עשו שליחותן ויצא אחד כשר. וא"ת מה הועילו חכמים שתקנו שיאמר כתבו גט לאשתי מאחד עד מאה דבלאו הכי נמי כותבין ונותנין אפילו עד מאה פעמים כדרב נחמן דהלכתא כותיה. וי"ל דילמא עד כאן לא אמר רב נחמן אלא כשכתבו גט פסול או כתבו גט כשר ונאבד מיד השליח. אבל היכא שכתבו גט כשר ופוסלים אותו משום נדנוד כמה חומרות שנהגו בהם חכמי הדורות והסופרים בכיוצא בזה לא הכשיר רב נחמן לפי שכבר עשו עדים שליחותן הואיל וגטא מעליא כתבו ולא נאבד לזה תקנו שיאמר כתבו וחתמו גט לאשתי מאחד עד מאה עד שיצא אחד כשר לפי ראות החכם שהגט נמסר בפניו. וז"ל הרמ"ה ז"ל הלכך האי מאן דאמר לסופר למיכתב גטא לאתתיה ולעדים למחתם עליה מיבעי להו למיבעי מיניה למיתן להו רשותא למיכתב לה ולמחתם עד כמה גטין לשמה עד דמיתרמי להו גטא דכשר לדעתייהו או לדעתא דמאן דסמכינן עילויה כי היכי דאי מתרמי ביה ספיקא לא ניצטרכו למיהדר ולמשקל רשותא מבעל זימנא אחריתי עד כאן וכן כתוב בתוס' בפרק התקבל עיין שם. ומיהו אם נאבד הגט או נשרף אחר שהגיע הגט ליד האשה ואיהי בעיא גטא לאנסובי לית להו רשותא לסהדי למכתב לה גטא אחרינא שכבר עשו שליחותן ואי איכא סהדי שנמסר בידה גט כשר ליזלו וליסהדו קמי בי דינא וליכתבו לה בי דינא (שימוש) [מעשה] ב"ד ונקטא ליה בידה לראיה לאינסובי ואי ליכא סהדי דידעי דגט כשר נמסר בידה לית לה תקנתא עד דנטלי רשותא מהבעל זמנא אחריתי. וא"ת ליכתבו לה הנך סהדי גופייהו גטא אחריתי ממה נפשך אי גט כשר הוה הא איגרשה לה והשתא לא מידי יהבי לה ואי גט פסול הוה אכתי לא עבוד שליחותייהו ומאי פסידא. וי"ל אי איתא דקמא גט כשר הוה אי כתבו גט אחר הויא לה עדות שקר שכבר עשו שליחותן הא למה זה דומה לעדים שראו שגירש פלוני את אשתו והלכו והעידו שמת בעלה או שראו שמת והעידו שגירשה דעברי על לא תענה. אי נמי על מדבר שקר תרחק וכן כתב הריטב"א ז"ל בפרק התקבל עיין שם. והנלע"ד כתבתי. דוד ן' אבי זמרא:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקמ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
