כללא דמלתא דכיון דאין האיסור מבורר אם היו מסכימים כולם לשוב אלינו ולקבל דברי חברות הוה ממטינא שיבא מכשורא בכלל חברי להתירה לבא בקהל. וזה לשון כפתור ופרח ומסתברא שיש לחוש אם א' מהם קדש בת ישראל וכדאמרינן בכותי שקדש הוה עובדא ואצרכוה גטא וכן כל כיוצא בזה. אם כן נמצא קולו חומרו והצדוקים אינם נמצאים היום בזמננו מוסיפין גריעות אלא שרבים מהם מתייהדים תמיד. וכמעשה שאירע סוף מחזור רס"ז מקהל גדול מהם שנתייהדו ביום אחד במצרים ע"י הנגיד רבינו אברהם נר"ו. והמחמיר תבא עליו ברכה עד כאן לשונו. וזה הנגיד רבינו אברהם נראה לי שהוא בנו של הרמב"ם ז"ל ולא חשש וקבלם. דוד ן' אבי זמרא:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתת״צ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.