תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתת״צ סימן ג׳

שוב מצאתי שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה דהאי בעיא לא איפשיטא ואזלינן בה לחומרא וכן פסק הריא"ף ז"ל. וא"ת הא אמרינן גבי כנסה בגט קרח אליבא דרבנן דקי"ל כוותייהו ותצא והולד כשר הכא נמי נימא תצא והולד כשר. י"ל דגט קרח הוי פסולא דרבנן אבל הכא כיון דאמרה בדדמי ולא דייקא ומנסבא הויא בחזקת אשת איש והולד ספק ממזר. ותו דאפילו לדעת הרמב"ם ז"ל אשה זו בחזקת עגונה היתה כמה שנים וקמו רבנן עלה דמלתא הילכך מוקמינן לה אחזקתה. וגדולה מזו אני אומר דאפילו לפי דבריה הרי היא בחזקת אשת איש שהרי הדבר מפורסם דלעולם יש מלחמה בין מלכי כוש שיש בה שלש מלכיות קצתו ישמעאלים וקצתו ארמיים המחזיקים בדתם וקצתו ישראלים משבט דן וכפי הנראה הם מכת צדוק ובייתוס הנקראים קראין שהרי אינם יודעים תורה שבעל פה ואין מדליקין נרות בלילי שבת ולא ישבות המלחמה ביניהם ובכל יום שבים אלו מאלו. הילכך אין כאן מגו טוב שהיתה יכולה לומר שלום בעולם שהרי הדבר ידוע אצלנו שאין שם שלום. ועוד שאפי' שלא היה ידוע אצלנו שיש מלחמה כיון שאין ידוע אצלנו שיש שלום ליכא מגו טוב דהא דלא אמרה הכי שהיא מפחדת שמא יכחישוה. ודקדקתי מלשון רש"י ז"ל שכתב וכי קא מבעיא ליה לרבא כגון דיש שלום בעולם ואמרה איהי מת במלחמה עד כאן ומדלא קאמר וקמבעיא ליה לרבא כגון דלא ידעינן שיש מלחמה בעולם דהוי רבותא טפי משמע דדוקא קאמר דיש שלום בעולם דהשתא איכא מגו טוב וכדכתיבנא. ועוד דלא אמרינן הכי אלא באשה דעלמא שבאה ואמרה מת בעלי במלחמה אבל זו שאמרה כל האנשים מתו ודאי אמרה בדדמי כיון שנהרגו כולם גם בעלה נהרג וכיון שלא אמרה בהדיא שנהרג בעלה אינה נאמנת. עוד איכא טעמא רבא שהרי כיון שהיא שבויה לפנינו אין לך חזקת מלחמה גדולה מזו שהרי לא שבו אותם אלא מתוך מלחמה ואם כן לא החזיקה היא המלחמה אלא אנחנו ידענו אותה במה שראינו אותה ביד השבאי וליכא הכא מגו כלל. דאנן לא קא מיבעיא לן החזיקה היא במלחמה מהו אלא באשה דעלמא דומיא דמתני' דקאי עלה האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה וכו'. אבל לא איירי במי שמביא אותה השבאי וזה טעם נכון למשכילים. עוד יש טעם כללי לכלל הקראין שהרי ישראל הם וקדושיהן קדושין ואין גיטן כתקנת חז"ל וכולם פסולי עדות הם מדאורייתא ומפני שיש בחקירה זו סכנה גדולה שהרי כמה משפחות מהם באו לכלל הקהל לא ראיתי להאריך בזה ומוטב שיהיו שוגגין וכו'. ומ"מ מודה אני שאם היו מסכימים כולם לבא לדת חברות ולקבל עליהם קבלת רז"ל להיות כמונו הייתי מתירם לבא בקהל עם הסכמת החכמים נר"ו. והטעם כי כל קדושיהם הם בעדים מהם שהם פסולי עדות וכמו שכונסה כך פוטרה ואין לחוש אלא לדור הראשון שהיו קדושין בעדים כשרים ושמא נתגרשה אחת מאותו הדור אחר שפקרו בעדים פסולים והלכה ונשאת באותו גט שנמצאו הבנים ממזרים. ולא הייתי חושש לחששא זו כדי להסיר שם האומה הזאת מפני שהיא חששא רחוקה כי שמא אותם אשר נמשכו אחר צדוק וביתוס לא היו נשואים נשים ואת"ל שהיו נשואים שמא לא גרש א' מהם את אשתו. ואת"ל גרש א' מהם את אשתו. שמא בעדים כשרים גירש וכתקון רז"ל שעדיין באותו הדור לא פקרו לגמרי כאשר הוא בזמן הזה אחר שהיו להם מפרשים כענן וחבריו שהטעו אותם. ואם תרצה לומר בפסולי עדות גרש שמא אותה המגורשת לא נשאת לאחר. ואם ת"ל נשאת לאחר שמא לא ילדה ממנו. ואת"ל ילדה שמח סריס או אילונית ילדה. ואת"ל ראוי להוליד ילדה שמא מתו בעודם קטנים ולא הגיעו לכלל בנים. ואת"ל הגיעו לכלל בנים כל א' מהנמצאים עתה יכול לומר איני מהם וכל אחד מותר לבא בקהל לבדו: