תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתפ״ז סימן ג׳

כללא דמלתא שצריך לחקור בנושא דאם היו קרוביה נשמטין מלגמור הענין והוא מהדר לקדשה כדי שיהיה לבו בטוח וגייסי אהדדי ונתייחד עמה בעדים וכגון שהם יודעים שיש שם עדים שרואין אותם בשעת הייחוד אעפ"י שלא ראו הפועל אמרינן בא עליה ולשם קדושין וצריכה ממנו גט ונאסרת בקרוביו והוא נאסר בקרובותיה ואם לא גירש ומת בלא בנים מותרת לאחיו ממה נפשך וחולצת או מתייבמת. ואם לא הוה מהדר עלה לקדשה כיון שלבו בטוח אע"ג דנתייחד עמה בעדים לא חיישינן לה כלל לדעת כולי עלמא ואפילו גייסי אהדדי דלא בעל ואת"ל בעל לשם זנות בעלמא בעל כיון שלבו בטוח. ואם ראוה שנבעלה כיון דליכא אלא חד ספיקא שמא בעל לשם קדושין חיישינן לה אפילו לדעת האחרונים. ז"ל ריב"ש בתשובה ועוד שבנדון זה אעפ"י שראו עדים שבא עליה כיון שלא פירש לשם קדושין אין אומרים אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ולשם קדושין בעל שכיון שאתה טוען על הסבלונות שהם לשם קדושין הרי הביאה היא על דעת קדושין הראשונים ואינה כלום ע"כ. ותידוק מינה טעמא שהוא טען על הסבלונות שהם לשם קדושין הא לאו הכי כיון שראוה שנבעלה אמרינן לשם קדושין בעל דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וע"כ לא אמרה הרב ז"ל אלא מפני שהיתה משודכת לו מתחלה אבל בפנויה בעלמא לא אמרה שהרי הוא ז"ל דעתו כדעת הרמב"ם ז"ל וכל האחרונים ז"ל. אבל עדיין יש לשאול אם נשאת לאחר בלא גט אם תצא או לא. ואת"ל לא תצא אם נותן לה גט ועודה תחת בעלה. ואת"ל נותן לה גט אם נשאת לכהן מאי. ומסתברא לי דאם ראוה שנבעלה דלגבי מגרש את אשתו הוו קדושי ודאי כדכתב הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות גרושין גבי משודכתו הוי ספק ותצא משום ספק מקודשת והולד ספק ממזר דנחתינן לה דרגא. ואם לא ראוה שנבעלה אלא שנתייחד עמה בפני עדים דלגבי מגרש את אשתו הוו ספק קדושין לגבי משודכתו אם נשאת לא תצא והולד כשר דנחתינן ליה דרגא ואם היה הבעל ותיק וירא שמים יתן לה גט אחר והיא תחתיו ואם יש לו בנים ממנה לא יתן לה גט שמא יוציאו לעז על הבנים כיון שאין כאן אלא חששא בעלמא. ומינה נמי שאם נשאת לכהן לא יתן לה גט אחר והנ"מ במי שהיה מחזר לקדש את משודכתו לפי שלא היו קרוביה חפצים לתתה לו אבל בסתם משדך לא חיישינן כלל אם לא שראוה שנבעלה וכדכתיבנא: