תשובה הדין עם התובע ודוחין את השבועה וכותבין לו מעשה בית דין איך פלוני עמד בדין ונתחייב שבועה ומעתה אין כאן טרחא. ומיהו אין התובע יכול לעכב שום ממון ולא שום שטר בשביל טענה זו כגון אם יש לו עליו שטר פרוע וטוען עליו תשבע שפרעתני כי אני איני רוצה להשבע יכול הנתבע לומר אם תרצה לקבל השבועה מוטב ואם לאו תפרע השטר וכל זמן שתרצה השבועה הריני מוכן וזה ברור ואין חילוק בזה בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן (שהיא שבועה לשבועת) [כשבועת] היסת דרב נחמן. והוי יודע שצריך כל דיין להשתדל שלא יבואו לידי שבועה שמא יבוא לידי חלול השם בר מינן. ולענין שיש עד אחד מסייע לנתבע פטור מן השבועה מקל וחומר דאם היכא שהעד מסייע את המוציא מחייבו שבועה כל שכן שמסייע את המוחזק לפוטרו משבועה דכח המוחזק מרובה מכח המוציא. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתע״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.