תשובה יפה שאלת וכבר קדמוך רבנן ואמרו בשם הגאונים ז"ל ובשם הרמב"ן ז"ל דבכל דוכתא דאמרינן לא אמרה רבי יצתק אלא היכא דמשכנו שלא בשעת הלואתו דרך דחייה אמרינן הכי. אבל קושטא דמלתא דאמרה ר' יצחק בכל גוונא ואע"ג דקרא איירי במשכנו שלא בשעת הלואתו כל שכן היכא דמשכנו בשעת הלואתו. דאי בעל כרחיה דלוה קני מלוה כל שכן מדעתיה דלוה דקנה מלוה וכן מוכח בפרק כל שעה ובפרק השולח וכן בפרקא קמא דקדושין דמייתי גמרא הא דר' יצחק על ברייתא דהמלוה על המשכון דמשמע בשעת הלואתו. עוד נראה לי לתרץ דלעולם רבי יצחק אשלא בשעת הלואתו אמרה כדמשמע פשטא דמלתא דמייתי ראיה מקרא וכדמשמע מגמרא מכמה דוכתי אבל אנן לא פסקינן כותיה אלא במאי דאמר דבעל חוב קונה. משכון אבל במאי דאמר דבשעת הלואתו לא קני לא פסקינן אלא ככל הנך מתניתא דתנן המלוה את חברו על המשכון הוי שומר שכר דכל שכן הויא מטעמא דאמר לעיל. ורבי יצחק יתרץ לכל הני מתנייתא במשכנו שלא בשעת הלואתו ואע"ג דקתני המלוה לחברו על המשכון כגון שמשכנו שלא בשעת הלואתו דהשתא הוי המלוה את חברו על המשכון אבל אנן לא ניחא לן בהאי פירושא אלא בכל גוונא קנה משכון. והא דמייתי ראיה הך דרבי יצחק על ברייתא דהמלוה על המשכון משום דלדידן חד דינא אית להו וכך לי בשעת הלואה כמו שלא בשעת הלואה כנ"ל. וכן הסכימו הפוסקים דבכל גונא קונה משכון ולא להתחייב באונסין אלא לענין שיכול לקדש בו את האשה ואין השביעית משמטתו ולא נעשה מטלטלין אצל בני לוה אלא גובה חובו ממנו. דוד ן' אבי זמרא:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתמ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.