שוב ראיתי שהרשב"א והר"ן ז"ל פירשו זה הירושלמי בשקבע לו זמן ידוע. ומעתה אני אומר שגם המרדכי הכי מפרש לה שלא לעשותו חולק עם כולם. גם כי המרדכי כתב פירוש הירושלמי משם רבי מאיר ז"ל וכן כתב אותו הרא"ש ז"ל משמו וא"כ בחדא שיטתא אזלי. וכן משמע נמי מלשון המרדכי שכתב ואם השכירו לזמן ידוע והגיע הזמן בימות הגשמים מוציאו מיד מ"ט דהא ידע זימניה וכמי שהודיעו דמי. ורושלמי הכא ובפרק מקום שנהגו המשכיר בית לחבירו וכולי וכיון דמייתי הירושלמי עלה דהשכירו לזמן ידוע משמע דבהכי איירי. וכיון דברירנא דפירוש הירושלמי מיירי בשקבע לו זמן וכן משמע מתוך הלשון בזה חלק המרדכי דישאל על הפתחים ולא ימכור בשכירות מכירה ליומיה אבל אם לא קבע לו זמן ונדחק והוצרך למעות מצי למימר לא עדיפת מינאי. ומה שכתב הרמב"ם ז"ל איירי במוכר סתם שנתקיים המקח ובא לעשות דין עם הקונה וכן משמע מתוך לשונו. אבל אם הקונה אין רוצה לקנות אלא אם כן יצא וזה דחוק למכור מוציאין אותו דלא עדיף מיניה ואין מדרכי התורה אשר דרכיה דרכי נועם שימות ברעב או ישאל על הפתחים וזה ידור בביתו וכ"ש אם יש עליו חובות לעכי"ם ודוחקים אותו:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתי״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.