כללי דנקטינן מהאי שקלא וטריא דלא עבדינן בהא מלתא עובדא ולא כייפינן לא בשוטים ולא בנדוי ולא בחרם לא ע"י עכו"ם ולא לצערו בגופו ולא בממונו ואין אומרים לו כבר חייבוך רבנן שהרי יש מקצת רבנן שלא חייבוהו. ואין מוציאין ממנו כתובה ואפילו נדונייתא דהעמד ממון בחזקת מי שהוא בידו וראוי לגעור במי שירצה לכוף וכל שכן על ידי עכו"ם שזה נקרא מוסר לדעתי נוסף על שהגט מעושה אלא אומרים פלוגתא דרבנן היא ודינך הוא מסור לשמים אם אתה יודע בעצמך שטוענת אמת תוציאנה ואם לאו לא תחוש ויעשו דרך בקשה ואם לא ירצו להתפייס הסתלק מהם ואם לא רצתה לשבת תחתיו מותר לישא אשה אחרת. ואם תשהה עשר שנים כך כופין אותו להוציא לקיים מצות פריה ורביה. ואם רצה לגרשה אין עובר על התקנה כיון שאינה רוצה לשמשו. ואין דנין אותה בדין מורדת כיון שבאה מחמת טענה שלא תיקן הגאון אלא שלא יוציאנה בעל כרחה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשפ״ח סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.