שאלה שאלת ממני על אשה שהיתה בחזקת זקוקה ליבום שהיה לבעלה אח שמו מרדכי ובא עדות שמת והתירוה ב"ד להנשא ונשאת ואח"כ באו עדים שיש לבעלה ב' אחים אחרים זולת מרדכי הנזכר וזה נוסח העדות במותב תלתא וכו' בא לפנינו אליעזר אגושטרי והעיד שבהיותו בעיר סמנר לומד מלאכת הרצענות היו לשם ד' אחים מן האב הא' אליהו קלסיטירו בעל חנה בת יהושע קופיו ושלשה אחיו הא' מומר שהמיר קודם שנשא אליהו הנזכר את חנה הנזכרת זמן הרבה ומרדכי פימבי ואמר שהמומר בא עמו עד קוטרון כדי לחזור בתשובה וכשראה דוחק הספינה חזר לארצו. עוד העיד שפה מצרים שמע מפי אשה אחת שמה חסינה שהאח פימבי הרגוהו עכו"ם אלבאנישיש. גם העיד רבי שבתאי קלסיטירו שישב בסמנאר ושם אירש אשה ושהכיר שם את ארבעה אחים הנזכרים בשמות הנזכרים ושאלנו לו אם היו אחים מן האב או מן האם ואמר שלא ידע רק שהיו קורין זה לזה אחים וגם חמותו ואשתו אמרו לו שהם אחין ואמר שבאו כולם עמו עד קוטרון ומשם חזר המומר לארצו והשלשה אחים נכנסו עמו בספינה ונשבו ושאלנו לו אם יודע מה נעשה בשלשה אחין ואמר שאינו יודע. גם העיד ר' יעקב אלחולי שבהיותו בשאלוניק זה שנה א"ל שבתאי ב"ר יצחק אלחנט אני אתן לך כתב להתיר את חנה אשת אליה קליסטירו שנהרג יבמה מרדכי ובשעה שהיה רוצה לבוא שאל ממנו הכתב וא"ל איך אתן לך כתב ועתה בא אחי אשתו של מרדכי הנהרג ואמר שאחי הנהרג רוצה ללכת למצרים להתירה ולקחת ירושת אליה ומה שהעידו העדים בפנינו ביום שלישי שבע ועשרים לחדש כסליו כתבנו וחתמנו וכו'. ורצית לדעת אם היא זקוקה ליבום אם נאמין את העד הראשון שנהרג פינבי כיון שהעד האחרון מכחישו ושניהם עד מפי עד. או דילמא אין כאן אלא עד אחד שמזקיקה ליבום שהרי השני אינו יודע אם היו אחים מן האב ואם תמצא לומר שהיא בחזקת זקוקה אבל לא לפינבי שכבר מת אלא מחמת המומר אם נפסוק הלכה כגאונים ז"ל שאמרו שאין המומר זוקק לא לחליצה ולא ליבום הואיל והיה מומר בשעה שנשא אחיו אליה את חנה. ואם תמצא לומר הלכה כדברי המחמירים היינו בשלא נשאת אבל נשאת לא תצא. ואם תמצא לומר לא תצא עמד וגירשה מעצמו או שמת נאמן כיון שהותרה הותרה או דילמא תחזור לחזקתה ויש בדבר מחלוקת וראוי להחמיר ולא נתיר אותה להנשא לכתחלה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשס״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
