שאלת החכם הזקן כה"ר יוסף קולון וז"ל לדוד מזמור צרור המר וגומר שאלה קטנה ככף איש עולה לפני כ"ת וגו'. מעשה שנשחטה אווזא שמנה ביום חמישי בשבת לכבודו ואשה אחת מנשי הבית פתחה אותה והוציאה הקרקבן והסירה השומן שעליו מלמעלה וחתכה הקרקבן והוציאה הכיס שלו וגררה אותו בסכין לנקותו ולא הרגישה בו שום ריעותא לא מברא ולא מגוה ויהי ביום הששי הכינה את הכל לבשל ליום השבת והיא השרת הכל במים ומלחה והדיחה ושטפה הכל כדין וגם לא הרגישה כלל ועיקר ולא ראתה דבר. ביום השבת נאכל האווז ונשאר הקרקבן למשמרת להאכילו לנער הקטן ומצאנו מחט של נחשת תחוב בו עובר מעבר אל עבר ונבקעה בשר הקרקבן כמעט לאורך המחט אבל המחט היה עקום בחודו כי היה ארוך ודק ונעקם ואחר השבת החזרתי המחט לאיתנו ביושרו ושיערתי כי אלו היה נקוב מחיים היה עובר מלא רוחב אצבע חוץ לקרקבן כי כן אחרי בישולו היה עובר הרבה אחרי שהחזרתיו בנקב. ועתה ילמדנו רבינו האם נאמר שמחמת הבישול נבקע הקרקבן ויצא לחוץ ולא מחיים אחרי ראותנו המחט עקום ובקיעת הבשר ויש לחוש מפני החסרון או אם כלי חרס אשר בושל בו ישבר ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במים. אנא אמצא חן למהר התשובה כי תורה היא וללמוד אני צריך וה' אלהיך ירצך יעשה שלום לך שלום יעשה לך. נאם המתאבק וגו' יוסף קולון בן מהר"ר משה לטיף זצ"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתש״ל סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.