תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשכ״ז סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ענין זה לא נמצא בגמרא לא בבלית ולא ירושלמית אלא במדרש רות. והכי גרסינן אמר רבי נהוראי אמר ר' יהודה בקריאת שמע יש רמ"ח תיבות כמניין אבריו של אדם והקורא קריאת שמע על תיקונו כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה כמד"א רפאות תהי לשרך וגו'. אדהכי אתא ההוא ינוקא ואמר שמעתי מאבא בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות חסר תלת למנין אבריו של אדם. מאי תקנתיה תקינו שיהיה שליח צבור חוזר ג' תיבות ומאי נינהו ה' אלהיכם אמת כדי להשלים רמ"ח תיבות עם הקהל וכדי שלא יפסיק לאמת לא פחות ולא יותר משלש והכי אמר רבי יוחנן בן נורי משמיה דרבי יוסי בן דורמסקית משמיה דר' עקיבא. הרי לך בהדיא שצריך לחזור ה' אלהיכם אמת. ואעפ"י שנמצא בספר קנה על המצות שחוזר אני ה' אלהיכם על המדרש ראוי לסמוך שאמרו משם התנאים ואפי' היו דברי קנה דברי תנא הלכתא כרבי עקיבא כאשר הוא ידוע למי שרגיל בגמרא. ועוד אימא נפשך אם לא אמר אמת בתחלה הרי הפסיק בין אלהיכם לאמת ואם אמר אמת וחוזר אני ה' אלהיכם אמת פשו להו חדא ומיהו בהא איכא למימר דאין מלת אמת מכלל המנין ואין חוזר אותו אלא כדי שלא יפסיק בין אלהיכם לאמת. אבל לעולם על המדרש אני סומך. והביאו הרקאנט"י בפ' ואתחנן. וכ"כ אחד מן החכמים המקובלים שמו רבי אברהם [סבע] (צבא) ז"ל שחבר כמה ספרים ומכללם פי' התפלות על דרך הסוד וכתב שחוזר ה' אלהיכם אמת. ומנהג אבותינו תורה היא ומי שהנהיג לחזור אני ה' אלהיכם מנהג חדש הוא ואין שומעין לו. ומה שסמכו ששליח צבור אומר עד אלהיכם וחוזר מיד ה' אלהיכם אמת וקשה לך שהרי לא נשלם המנין וגם מפסיקין בין אלהיכם לאמת נראה לי שסמכו ע"ז שלא יאמר שני פעמים אמת כי האומר שמע שמע משתקין אותו וכן האומר אמת אמת. וכן כתב רבינו ירוחם ז"ל וזה לשונו אינו חוזר ואומר אמת כך פשוט בברכות פ' היה קורא פי' אם שהה בנתים כגון שאמר להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם אמת ושהה ואחר שעה אינו חוזר ואומר אמת פעם אחרת אלא מתחיל ואומר ויציב וכו' ובזה טועים כמה אנשים שאומרים בצבור כשקורין ק"ש בלחש עד אמת וכשש"צ אומר אמת ויציב חוזרים ואומרים אמת פעם אחרת וטעות הוא בידם כי כשלא שהה פשיטא דאין אומרים שני פעמים אמת כמו שאין אומרים ב"פ שמע שמע ע"כ. וכתבתי כל לשונו מפני שראיתי מי שפירש בדבריו שהוא חולק על שאר המפרשים שפירשו דהא דאמר אינו חוזר ואומר אמת פירש הוא אינו צריך לחזור לומר אמת וכתב שדעת רבינו ירוחם הוא לפרש דאינו חוזר ואומר אמת כלל והחוזר טועה הוא וזה טעות גדולה בדברי רבינו ירוחם דבזמן ששהה אינו צריך לחזור ולומר אמת וגם אינו טעות אבל בזמן שלא שהה אינו חוזר ואומר אמת ואם אמרו פעם אחרת טועה הוא כמי שאומר שני פעמים שמע ואפשר שעל זה סמכו. ומה שאמרת דהויא הפסקה לא קשיא דכיון שאינו מפסיק אלא כדי להשלים רמ"ח תיבות מכלל ק"ש הוא. גם מה שהקשית שהמנין אינו שלם. י"ל שכיון שאינו רשאי להפסיק בין אלהיכם לאמת הרי הוא בכלל ועולה למנין רמ"ח כל זה כתבתי לקיים המנהג אבל להלכה צריך לומר אמת וחוזר ה' אלהיכם אמת והרי החשבון שלם ואין מפסיק בין אלהיכם לאמת וא"ת שהוא אומר שני פעמים אמת. הא לא קשיא כלל חדא שאינו כופל אותו בחנם אלא כדי להשלים רמ"ח תיבות וכך היתה עקר התקנה. ותו דלא אמרינן שמע שמע משתקין אותו אלא כשאומר מלה וכופלה אבל פסוק שלם אם כופלו אין בכך כלום ועל זה אנו סומכים לכפול פ' שמע ישראל בזמן הסליחות ופסוק ה' הוא האלהים ז' פעמים ביוה"כ וכמה פסוקים בהלל והכא נמי כשחוזר שלש תיבות הוה ליה ככופל פסוק שלם ואין בכך כלום ורבינו ירוחם לא דבר אלא ביחיד הכופל אמת אמת שני פעמים. וזה ברור מאד וכן יש לדקדק מלשון המדרש שצריך לומר אמת וחוזר ה' אלהיכם אמת מדקאמר וחוזר שלש תיבות וכו' בשלמא אם אמר אמת פעם אחד היינו דשייך חוזר שלש תיבות אלא אם לא אמר אמת מאי חוזר שלש תיבות וכן יש לדקדק מדקאמר וכדי שלא יפסיק לאמת לא פחות ולא יותר משלש וזה פשוט. ואני למדתי לחזנים שיאמרו האמת הראשון בלחש שלא להפסיק בין אלהיכם לאמת ולא בקול רם כדי שלא יחשבו העולם שמותר לכפול המלה כי לא כל העולם יבינו הטעמים שכתבנו למעלה. ודמיא קצת למה שאמרו באמן של בונה ירושלים שיאמר אותו בלחש. וכן ראיתי מי שכתב בברכת שהחיינו של שופר כשחל יום טוב ראשון בשבת שיאמר אותו בלחש ולבי אומר לי שעקר התקנה כך היתה לומר אמת וחוזר ואומר ה' אלהיכם אמת אלא שבספרד היו קורין ק"ש בלחש ולא היו מבחינין השומעים אם אמר אמת או לא ואם היה אחד שלא היה אומר אמת לא היו יודעים כדי להחזירו ולהזהירו ונשאר זה המנהג כך בטעות וכשבאנו בארצות אלו שקורין ק"ש בקול רם חשבו שכך היתה עקר התקנה להפסיק אחר אלהיכם מיד ולומר ה' אלהיכם אמת ומצאו להם סמך מלשון רבינו ירוחם כאשר כתבתי למעלה ונשארו על אותו המנהג. אבל עקר התקנה היא לומר אמת שלא להפסיק וחוזר ה' אלהיכם אמת ומי שחותמו אמת ושמו אמת ותורתו אמת ינחנו בדרך אמת ויעמידנו על האמת אמן:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.