ולענין ההיכל שהקדיש וטען שהוא שלו מפני שבנאו משלו והקדישו על תנאי זה. בזה אני אומר דלאו כל כמיניה דכל יחיד ויחיד לבנות מקום בבהכ"נ ולומר שלי הוא. וכל שכן בב"ה של ירושלים שאין ליחיד שום חזקה במקום מן המקומות משום מעשה שהיה. וא"ת נהי שהמקום אינו שלו ולא היה צריך להקדישו דמקודש ועומד הוא מכל מקום המעות שהוציא בבנין הוא שהקדיש ונתן לצבור כהא דאמרינן היורד לתוך חורבתו של חברו ובנאה שמין לו וידו על התחתונה. לא קשיא כלל דסתם חורבה לבנין עומד אבל סתם ב"ה אינו עומד לבנות בו מקום ליחיד ואין לו כלום ואם יטעון שנטל רשות משבעה טובי העיר צריך להביא ראיה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתרפ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.