תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקצ״ד סימן א׳

מעשה היה בראובן שבא מארץ מרחק בלא אשה ובנים ונשא אשה במצרים והיו לו שתי בנות והשיא אחת מהן והלך לירושלים ומת שם וב"ד של שם חלקו הנכסים בין שתי הבנות ונתנו חלק הבת הקטנה ביד שמעון בתורת עסקא קרוב לשכר ורחוק להפסד כדין מעות של יתומים וכתבו להנשואה בכתובתה מה שירשה מאביה והתנו שאם תפטר ח"ו בלא זרע מן הבעל שיחזיר הבעל כך וכך ליורשיה מצד אביה בין שישאר הרבה מנכסי נדונייתה בין ישאר מעט ואח"כ מתה הבת בלתי נשואה וירשה אותה אחותה ולא עברו ימים מועטים עד שמתה גם הנשואה בלא זרע ולא נמצא בירושלים יורש וכפו את הבעל נאמני ירושלים ולקחו ממנו סכום מעות עד שיבואו יורשי של ראובן אבי הבנות כפי מנהגם שכל שאין לו יורש לוקחין את ממונו ומוציאין אותו לצרכי צבור ולכשיבואו היורשים מחפשרין עמו ועתה בא בעל הבת למצרים לקחת מה שהיה ביד שמעון בתורת עסקא לפי שהוא יורש את אשתו. ושם האיש שמת משה מגורי"ן ויש בכאן אחד שמו יוסף מגור"ן שהוא מוחזק שהוא קרובו ממשפחתו והכנוי אחד והביא עדים שהוא קרובו ממש. וזה נוסח קבלת העדות. במותב תלתא וכו' בא ח' והעיד על כהר"ר משה בר יוסף מגורו כשבא מן אל גרב וירד מן הספינה באסכנדריאה שאל ממנו פ' העד הנ"ל אם יש לו קרובים והשיב שיש לו קרוב ששמו יוסף בכ"ר דוד מגור"ו ושאמר לו אביו של כה"ר משה מגורו ואביו של כה"ר יוסף מגור"ו הנ"ל הם בני אחים מן האב ומצא באסכנדריא את כה' זבולון בעל אמו של כר' יוסף הנ"ל ונכנס לכ"ה משה הנ"ל בביתו ונתאכסן אצלו וכשבא כהר"ר משה הנ"ל למצרים נכנס לבית אמו של כר' יוסף הנ"ל ותמיד היה קורא אותו פרימו והיה מוחזק אצל בני אדם שהוא קרובו והיה זה וכו' וחתימי עלה דייני. וביום שלאחריו העיד פ' שהיה כר' משה הנ"ל שכן לו ושאל אותו אם ר' יוסף הנ"ל קרוב לו והשיב שהוא קרוב סירכאנא מצד אביו ובו ביום העיד פ' שכמה פעמים נכנס לבית כר' משה מגורו הנ"ל והיה שומע ממנו תמיד שהוא קורא לר' יוסף הנ"ל פרימו ושאלנו אותו אם היה שומע ממנו אם היה פרימו מצד האב או מצד האם והשיב שאינו יודע ע"כ הגיע נוסח העדיות בחתימות דיינים בקיאים בסהדותא. ועתה השאלה היא אם היה כח בנאמני ירושלים תוב"ב להוציא הממון מיד בעל האשה עד שיבואו יורשים. ועוד אם עדות זה מועיל להיות ר' יוסף זה יורש לר' משה מגור"ו שהרי יש כמה משפחות מכינוי אחד ואינם קרובות זו לזו ואת"ל שהוא עדות אם יוכל ר' יוסף זה להוציא מבעל האשה מה שלקחו ממנו נאמני ירושלים תוב"ב. ועוד העסקא שביד שמעון מי זוכה בה ואת"ל שאין הבעל יורש בראוי כבמוחזק וסתם עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון דלמא שאני הכא שהרי קבל האחריות העסקא וחזרה להיות כולה מלוה והיורש יורש הכל או דילמא חולקין ואת"ל חולקים החכר שלוקחים בירושלים תוב"ב על קבורת המתים על מי מוטל על היורש או על הבעל ואת"ל לפי הממון מה שנתחייב לתת הבעל ליורשי האשה הוא בכלל הממון או לא. ואת"ל אינו בכלל מה שירש הבעל הוי בכלל הממון או לא. ואת"ל שאין מטילין ההוצאה על העסקא אשר ביד שמעון החכר ההוא מכלל הקבורה שהבעל חייב בה או לא. ואת"ל החכר ההוא בכלל הקבורה החכר של הבת הקטנה על מי לפרוע: