ולענין במה שכתבת שלא התירו הגאונים אם נתערב בדיעבד אבל לערב אותו לכתחלה לא. זה אינו נכון כלל דאפילו לכתחלה התירו לערב כדי להציל את היין ממגע העכו"ם וז"ל ההגהה וכ"כ באור זרוע כמדומה ששמעו מפי מורינו רבינו יהודה ב"ה יצחק ז"ל שבארץ ישמעאל ובארץ מצרים רגילין ליתן מעט דבש ביין ותו אין נוהגין בו יין נסך ע"כ הרי לך בהדיא כי לדעת המקילין הקל אפי' לכתחלה וזה ברור. גם ממקומו הוא מוכרח שהרי כתב ומותר לשתותו עם הנכרי ואם היה כותב אם נגע בו הנכרי מותר לשתותו הוה משמע בדיעבד ומ"ש נתערב לאו דוקא שאין בעירוב שום איסור וקל להבין:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקס״ב סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.