ותו שכתב שהנזירות אינו חל על דבר שאין בו ממש ונראה שהטעהו לשון הרמב"ם ז"ל שכתב בתחלת הלכות נזירות הנזירות הוא נדר מכל נדרי אסור שנאמר כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו' ומה שכתב כן הרב ז"ל הוא לומר שהעשה והלאו שיש בכל הנדרים ישנן בנזירות דהיינו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה ומש"ה לא מנה בהלכות נזירות אלא שתי מצות עשה ושמנה לא תעשה דאלו לא יחל וכל היוצא מפיו כבר מנה אותם למעלה בהלכות נדרים וכ"כ למטה עבר וגילח וכו' לוקה משום לא יחל דברו שכולל כל הנדרים וכו' נדר בנזיר וקיים וכו' דאחת דכל היוצא מפיו יעשה וכו' אבל לענין שיהיה הנזירות שוה לנדר לכל דבריו לא אמרה אדם:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקנ״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.