תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקמ״ג סימן ב׳

תשובה גדר הקטן אשר סומכין עליו בדאורייתא הוא שיודע לשמור מה שבידו שאם בא אדם לקחת מה שבידו צועק או בוכה או מונע או כשבא לאמו אומר פלוני לקח מה שבידי כשהגיע לעונה זו סומכין עליו לשמור מה שהוא בחזקתו ואין משגיחין בשנים. תדע שהיכר' שבבריות נתנה גדר לכל דבר ודבר דתניא היודע לנענע וכו' היודע להתעטף וכו' היודע לשמור וכו' ולא נתנה גדר אחד לכולם. הילכך היודע לשמור מה שבידו סומכין עליו. ותו דגרסינן בירושלמי ואיתא במרדכי היודע לנענע וכו' לא סוף דבר שיודע לנענע אלא מוליך ומביא יודע להתעטף וכו' לא סוף דבר שיודע להתעטף אלא להשליך שתי כנפיו לפניו ושתי כנפיו לאחריו וכו' הא למדת שאע"פ שאינו יודע לעשות המצוה בשלימות אביו ליקח לו וכו' הך בבא לשמור נמי אע"ג שאינו יודע לשמור שמירה מעולה כיון שיודע לשמור מה שבידו אע"פ דלא ידע להשמר מרמאות וחילוף דלכולי האי לא חיישינן. תדע דלעולם לא חיישינן לאחלופי או לעירוב אלא היכא שיש לעכו"ם תועלת בדבר אבל היכא דלית ליה תועלת לא חיישינן שמא יתכוין להעביר הישראל. וראיה מדאמרינן בפ' אין מעמידין גבי האי ארבא דמורייסא למאי ניחוש לה אי דמערבי בה חמרא קסטא דמורייסא בלומה קסטא דחמרא בארבעה לומי וכי תימא חיישינן שמא יחליף כחושה בשמינה הא אסיקנא בפ"ק דחולין דבין ביין נסך בין בשאר איסורין סגי ביוצא ונכנס ותינוק לשמור מה שבידו לא גרע מיוצא ונכנס דמרתת העכו"ם מלהחליף פן יגיד התינוק לאמו. וכן יש במשמעות לשון הר"ן ז"ל שכתב הנ"מ במלתא דקיימא בחזקת איסור שאין סומכין על התינוק להעמידו בחזקת היתר אבל להעמיד הדבר על חזקתו כשמירת טהרות מהימן ומשמע התינוק מהימן דאי לאו לאשמועינן האי אמאי שני לישנא דתנא נקרי ליה קטן אלא משמע אפילו תינוק קטן אם יודע לשמור סגי. וכן כתבה הרא"ה ז"ל דאע"ג דקטן לא מהימן באיסורין הנ"מ מאיסור להיתר אבל להעמידו בחזקתו מהימן כיון שבא לכלל דעת שמירה ע"כ וברור הוא: