ולענין שבועה אם נשבעים יתומים שלא פקדנו אבא מקצת מפרשים כתבו דנשבעין וכ"כ הר"ן ז"ל שאין זה מחוור שלא תקנו שבועה אלא ביתומים הבאים ליפרע מנכסי יתומים וכגון שמת מלוה בחיי לוה ואח"כ מת לוה ומשום דהבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. אבל יורשים נתבעים אין נשבעין כלל. וי"א דשבועת היסת מיהא משתבעי דהאומר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע דנשבע שבועת היסת שאינו יודע וה"נ נשבעין היסת שלא פקדם אביהם. וגם זה אינו שאין שבועת היסת אלא בטוען טענת ברי על הנתבע שהוא יודע או שיש לו לדעת אבל יורש שאין לו לדעת לא וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל עכ"ל. ומיהו אומר אני שלא אמרוה בסתם יתומים דלא ידעינן אנן אם היו בקיאין במילי דאבוהון או לא. אבל אם היו גדולים ובקיאין במו"מ של אביהם כיון שהיו ג"כ נושאין ונותנין בעסקא או שהיה אביהם מתיעץ עמהם במשאו ובמתנו וטען עליהם אתם יודעים שלא החזיר לי אביכם עסקא זו נשבעין שבועת היורשין שהיא מלתא מציעתא ואפילו הרמב"ן והרשב"א ז"ל מודו. וכן ראוי לדון דיתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקייהו ומתוך חומר השבועה פרשו ומודו. וא"ת כיון דידעי במילי דאבוהון לחייבן שבועה שהחזיר אביהם ואם אינם יכולין לישבע ישלמו כר' אבא דאמר מתוך שאינו יכול לישבע משלם. תירצו בזה דקיי"ל שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים דלגבי יורשים לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע [משלם] הילכך לנ"ד אם היורשים אינם בקיאין במילי דאבוהון אפי' שבועה לא בעו ואם הם בקיאין נשבעין היסת שלא פקדנו אבא וכו'. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקל״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.