תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקל״ג סימן ג׳

ולענין אם יש התרה לחרם בעוה"ז ובעוה"ב כתב רבינו ירוחם ז"ל וז"ל המנדה עצמו לעולם הבא קבלתי מרבותי שאין לו הפרה מההיא דיהודה שאמר וחטאתי לאבי כל הימים כלומר בעוה"ז ובעוה"ב שאם לא כן מדוע לא התירו יעקב. וא"ת שכח. מדוע לא התירו מרע"ה שיש היתר לאחר מיתה כההיא דר' אליעזר דאמר הותר הנדר וכו' אלא ודאי לא הויא הפרה בשום ענין בעולם הבא ולפיכך היו עצמותיו מגולגלין בארון עד שהתפלל מרע"ה עליו שנאמר שמע ה' קול יהודה וכו' עכ"ד. וא"ת דמהכא נפקא לן במסכ' מכות קללת חכם אפילו ע"ת היא באה ואע"פ שנתקיים התנאי וכתבה רש"י ז"ל בפרק החובל ואם איתא היכי יליף מינה שאני התם שהיתה הקללה. בעוה"ז ובעוה"ב ואין לו הפרה ומש"ה היו עצמותיו מגולגלין בארון אבל בעלמא שאין הקללה גם בעה"ב אפילי של חכם אם נתקיים התנאי לא באה. וי"ל דהכי יליף דנהי דחרם לעה"ב אין לו התרה ה"מ היכא דחל החרם כגון שלא נתקיים התנאי אבל היכא שנתקיים התנאי כמעשה דיהודה לא חל החרם כלל ואפילו שיהיה בין בעוה"ז בין בעוה"ב והשתא יליף שפיר ממה שהיו עצמותיו מגולגלין אע"פ שקיים תנאו משמע דקללת חרם אפי' על תנאי ונתקיים התנאי באה. הא למדת שאם הוא חרם על תנאי ונתקיים התנאי אע"פ שהוא לעוה"ב לא חייל אם אינו מפי ת"ח ואם הוא מפי ת"ח אין תקנה לדבר אפילו על ידי התרה ומ"מ מתירין לי להקל מהעונש. ומ"מ מסתברא לי דהנ"מ בתנאי כתנאי דיהודה שמתחלתו היה ספק אם אפשר לו לקיימו או לא אבל בשאר תנאים דעלמא דיש בידו לקיימו אם נתקיים התנאי לא חל החרם אפילו מפי ת"ח ועל זה סמכו החכמים והקהלות להטיל חרם על תנאי כך וכך ואינם חוששים. והנלע"ד כתבתי: