תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תת״צ סימן א׳

שאלה לרודים. למדנו רבינו יעקב וראובן בנו שקנו משמעון אפוטרופוס של יתומים חובות שהיו חייבים הישמעאלים שבכפרים לאבי היתומים והיו חובות הנ"ל בשותפות עם יהודה שהיה חבר לאבי היתומים ומכר שמעון הנ"ל חלק מהחובות המגיע ליתומים ליעקב וראובן הנ"ל והיה ג"כ ליתומים זקנה אחת אם אביהם והיא אלמנה ושמעון הנ"ל היה אפוטרופס ליתומים וגם לזקנה הנ"ל ובשעה שקנו יעקב וראובן החובות משמעון האפוטרופס התנו עמו שיראה להם שמעון הישמעאלים החייבים במעמד שלשתן ושיודו הישמעאלים בחובות והתנו ג"כ שהחובות שיקנו יהיו מהמלוה מעות בעין כדי שיוכלו לגבות רבית מהישמעאלים ולא יהיו חובות מאיזה סחורות שנתן אבי היתומים להישמעאלים שא"כ לא יוכלו יעקב וראובן לגבות רבית מהם רצונו מן הישמעאלים ב"ח שמדמי הסחורה אין המנהג לזקפה ברבית בזה המקום ולא בשום מקום. אלו התנאים התנו יעקב וראובן עם שמעון האפוטרופס. והנה שמעון האפוטרופס לא הראה ליעקב ולראובן הישמעאלים ב"ח אלא סמך לו על יהודה שהיה שותף לאבי היתומים בחובות ההם שבזמן שילך יהודה לגבות חלקו מהחובות ילך ראובן בן יעקב עמו לגבות החלק שקנו משמעון האפטרופוס והלך ראובן בן יעקב עם יהודה השותף לגבות מן הישמעאלים ויעקב לא הלך כי זקן הוא ומה שהיה גובה ראובן היה נותן חלק ליעקב אביו וקצת מן החובות גבו מהן רבית ולא קרן וקצת מהם קבלו קצת מהקרן ומהם קבלו כל הקרן ומהם שלא קבלו כלל לא רבית ולא קרן ואפילו ראובן לא ראה אותם בעיניו מפני שכשהיו באים לגבות היו בורחים הישמעאלים מהם ובתוך זה הזמן מת יעקב ומתה האלמנה זקנת היתומים. ועתה בא ראובן ותבע משמעון האפוטרופוס שיחזיר לו מעותיו ממה שלא גבה מהחובות שקצת בעלי החוב אמרו לראובן לאו בעל דברים דידן את ולא הלוית לנו כלום וקצת מהם אמרו אין לנו ליתן לך רבית שאבי היתומים ושותפו יהודה חטים נתנו לנו לא מעות בעין וא"כ לא יתנו לך רבית ועל זה תבע ראובן משמעון מפני שהיה מקח טעות. שנית שלא העמידו כלל אצל בעלי חובות במעמד שלשתן. השיב שמעון ואמר אין לראובן דין ודברים עלי שמעולם לא הייתי אפטרופוס להיתומים ולאלמנה זקנתם אלא נתעסקתי בזה המכר כמו סרסור ולא כאפטרופוס והחובות היו מכתובת הזקנה שמכרה ליעקב אבי ראובן ושל ראובן לא מכרה כלום וכיון שיעקב נפטר איכא למימר האלמנה צררי אתפסוה ואינו יכול ראובן לישבע מכח אביו ואני לא הייתי אפוטרופוס ליתומים ולזה אין לראובן שום תביעה עלי זו טענת שמעון. חזר ראובן והביא שני עדים להחזיק לשמעון כפרן על מה שאמר שלא היה אפוטרופוס ליתומים הנ"ל מעולם וזה תוכן עדותם. העיד ר' יהודה בן ווירגה יצ"ו איך בזמן שהיה פרנס לק"ק רודים באו לפנינו לדין שמעון הנ"ל ואם היתומים שנשאת לאיש אחר על אודות בן קטן שהיה רוצה האם שישב הנער עמה ושמעון לא היה רוצה ואני וחבירי הדיינים צוינו וגזרנו שישב הנער עם שמעון מכח שהי' אפטרופוס ולא ישב עם אמו אבל אינו יודע אם אפטרופסוס שמעון היה מצד שמינוה אבי היתומים או שמינוה ב"ד אלא שמעון מכח טענת אפוטרופוס הוציא הנער מבית אמו והביאו לביתו. העיד ר' אברהם ארוקי"ץ שבזמן שהיה פרנס לק"ק רודים יצ"ו שבאו לפניו לדין שמעון הנ"ל ואם היתומים על גבוי כתובתה מן היתומים וצויתי אני וחבירי הדיינים לשמעון הנ"ל שיפרע לה כתובתה מהאפטרפסות ועוד בשעת הדין שאלתי את פי הר"ר יצחק אפומאדי יצ"ו במעמד שמעון ואמרתי מי עשאו לשמעון אפטרופוס והשיב לי הרב הנ"ל בזה נוסח לשון כל יהודי שמתעסק בצורכי יתומים יש לו דין אפטרופוס שהם יתומים שסמכו אצל בעל הבית ומצד זה צויתי לשמעון שיפרע הכתובה לאם היתומים. ושני העדים האלו הביא ראובן לב"ד להחזיק כפרן לשמעון על מה שאמר מעולם לא הייתי אפטרופוס. עוד הביא ראובן את יהודה שהיה שותף לאבי היתומים לעד איך יעקב וראובן היו שניהם הקונים ולא יעקב לבדו קנה החובות כי ג"כ ראובן בנו קנה אותם בשותפות עם אביו והעיד ג"כ שהיו החובות מאבי היתומים שאיש אמוד בנכסים היה. ועתה אדונינו זה כל פרי השאלה אם יכול ראובן לתבוע משמעון מה שהטעהו במקח החובות אחר שעברו קצת מן השנים. וג"כ אם יכול לחזור בו מפני שלא העמידוהו אצל ישמעאלים בעלי החובות וג"כ לדעת אמרו פסק הדין במעמד שלשתן של נכרי אם הוא כמו שפסק הריא"ף ז"ל או כמו שפסקו שאר הפוסקים. וגם אם מה שגבה ראובן מרבית אם יקח אותו מחשבון הקרן. ואם נזקקין לנכסי יתומים בזה כיון שהמכירה היתה לצורכם. ועל הכל יסוד השאלה הוא לדעת אם בעדות העדים הנזכרים לעיל יעמידו לשמעון בתורת אפוטרופוס ואם הוחזק שמעון כפרן לענין שאינו יכול לישבע שהעמיד הישמעאלים בעלי החובות במעמד ראובן ולא נאמין אותו מאחר שכפר שלא היה אפטרופוס. המשתחווה מנגד ומרחוק מחוי קידה קמיה מכ"ת זעיר חברייא חיים בכ"ה יהודה אלפואל זצ"ל: