שאלה ראובן בקש להעתיק דירתו מבית חמיו בשביל שחרפו וגדפו בפני עדים ואשתו מיאנה לצאת מבית אביה עד שישבע ראובן בעלה שלא ימכור עוד מנדוניתה ושלא יכה אותה וראובן טען שאין דרכו להכות את אשתו לצערה אלא ליסרה על קצת דברים בלתי הגונים שאינו רוצה לפרסמם ובדברים לא יוסר עבד על כן יפקוד עליה להוכיחה ואליו יחשבו רע ורשאי היה ראובן שלא לישבע שבועה זו ודי במה שידורו בפני שכנים והם יגידו האמת ואעפ"כ נתרצה ראובן משום אימת ב"ד וקבל עליו שלא להכותה אלא ע"ד שאינו הגון. ולטענת מכירת נדוניתה משיב ראובן שאין לו לחדש תנאי שלא קבלו בשעת נשואין כ"ש שאין צורך דבלא שבועה נמי אינו רשאי למכור שלא ברצונה ומה שמכר ברשותה מכר ואם יבוא למכור ח"ו תודיע הדבר לב"ד ושבועה זו למה. והאשה תוקעת עצמה בטענה זו וראובן מתרה בה לבוא אל ביתו ולא אבה שמוע זה שבת אחת. יורינו מורינו הדין עם מי ואם לא תאבה לבוא לבית בעלה מה דינה:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתפ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.