ולענין נדרים שאין בהם ממש נהי דלענין מלקות מן התורה לא חיילי משום דנדרים איסור חפצא הוא מ"מ איכא בל יחל מדרבנן ומקלינן ליה מדרבנן דקיי"ל כרבינא דאמר בפרק אלו מותרין (נדרים דף ט"ו) לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן. וא"ת והא תנן קונם שאני ישן וכו' קונם שאני משמשך הרי זה בבל יחל דברו ומוקמינן לה בגמרא באומר הנאת תשמישך עלי והוי מן התורה וא"כ היכי כייל להו תנא בחד לישנא הרי זה בבל יחל דברו כיון דרישא הוי מדרבנן לפי אוקימתא דרבינא וסיפא הוי מן התורה. ויש מי שתירץ דלצדדין קתני דלגבי קונם שאני ישן הוי מדרבנן ולגבי קונם שאני משמשך הוי מדאורייתא ואפשר לומר לדהכי כייל להו לאשמועינן דכי היכי דאיסורא דאורייתא מלקינן ליה דעבר על בל יחל באיסורא דרבנן נמי מלקינן ליה דעבר על בל יחל דרבנן והיינו דמסתמא תלמודא ומי איכא בל יחל דרבנן ומשני אין והתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם שנאמר לא יחל דברו. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תת״ע סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.