תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתמ״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה ראובן היה חייב ממון למלך ותפסוהו בבית האסורים זמן מה ואח"כ חלקו עליו כך וכך לשנה והוציאוהו וברח ונתיישב באי קנדיא והיה לו כאן בת ונשאת לשמעון והכניס' לו נדוניא ומתה בלא זרע וכתוב בכתובתה דאי מיתא בלא ולד של קיימא דלהדר כל מה דאשתייר מן נדוניתא לבי נשא וכן הוא המנהג ברוב הכתובות. ועתה יש מן המשכילים האומרים שב"ד יורדין לנכסיו ומוציאין מידו מה שראוי לראובן. ודימו אותה להאי דגרסינן בפ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ט) א"ר נחמן אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו יצא לדעת אין מורידין קרוב לנכסיו ורב נחמן דידיה אמר בורח הרי הוא כשבוי בורח מחמת מאי אילימא מחמת כרגא היינו לדעת אלא בורח מחמת מרדין פי' מחמת נפשות וכתב עלה הרמב"פ ז"ל שבוי שנשבה וברח מחמת סכנות נפשות חייבין ב"ד להתעסק בנכסיהם. כיצד עושים כל המטלטלין יהיו מופקדים ביד נאמן עפ"י ב"ד ומורידין לתוך הקרקעות קרובים הראויים בירושה וגו' ושאלת ממני אודיעך דעתי בזה:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.