ונראה לי לתרץ דתנור לית ליה תקנתא כלל אלא בנתיצה ולפיכך הוי כדיעבד אבל קדרות ופינכא אית להו תקנת' להחזירן לכבשן ואי איהו לא בעי לטרוח ורוצה לשברן לא הוי כדיעבד אלא כלכתחלה וה"פ לשונו ז"ל אע"ג דצריך לשברן אם אינו רוצה לטרוח עליהן לאו כדיעבד דמי. ואע"ג דכתב הוא לקמן ומיהו במקדש אית להו תקנתא אבל לדידן לא דחייס עלייהו דילמא פקעו ע"כ לאו למימר דלית להו תקנתא כלל אלא דלית להו תקנתא במליא להו גומרי אבל להחזירן לכבשן אית להו תקנתא דמאי שנא מכבשונו' מקדש. וכ"ת משום דלא חייסי דאין עניות במקום עשירות כשהחזירן לכבשן היוצרים שלנו נמי תו ליכא למיחש דילמא חייס עלה שהרי אין יכול להוציאם משם עד שתכלה האש. ותו דליכא למימר דילמא פקעו כיון.שהאור מכל צדדי'. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתמ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.