תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרל״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה שפיר קא מיבעיא להו ושפיר משיב הרב ז"ל דלעולם אפילו מסר לו רבו שפחה כנענית וכדי להנצל מן הרציעה רוצה להניח את השפחה ולמכור את עצמו מפני שאוהב את רבו אם יוכל לעשות כן או לא והשיב ז"ל דאפילו בכי האי גוונא אסור לפי שהתורה חייבה רציעה למי שרוצה להוסיף עבדות על מה שאמרה תורה דכתיב שש שנים יעבוד ובשביעית יצא ואם אתה אומר שיכול למכור את עצמו בשעה שהוא עבד להוסיף על זמן עבדותו מתבטל טעם הרציעה אע"ג דבלאו הכי כשאומר שאינו אוהב את אשתו ורוצה להניחה אינו נרצע מ"מ הטעם שבשבילו חייבה תורה רציעה עדיין במקומו עומד אם אתה אומר שיהיה מותר למכור את עצמו אלא ודאי אסור הוא ויפה כתב ז"ל. וא"ת אכתי איכא למיחש שיצא לחירות בסוף שש ואחר חדש יחזור וימכור עצמו לרבו ונמצאת מתבטל הטעם כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים. י"ל דלא אמרה תורה אלא שלא ימשך עבדותו יותר משש ואם ירצה להמשיכו יותר עד היובל לא ימשך אלא ע"י רציעה. אבל לא אסרה תורה למכור עצמו פעמים שלש ופשוט הוא. והנראה לע"ד כתבתי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.