שאלת ממני אודיעך דעתי במה ששאלו מלפני הרשב"א ז"ל דקייל"ן מכרוהו ב"ד נרצע וקייל"ן דצריך לומר אהבתי את אדוני בעוד שהוא עבד אם באותה שעה בעא לזבוני נפשיה בכסף כדי להנצל מהרציעה מצי עביד או לא. והשיב ז"ל זו לא שמעתי אבל מסתברא לי דא"כ בטלה רציעה לנמכר בב"ד וגזרת הכתוב לרצוע אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים ע"כ. וקשיא דאין מקום לא לשאלה ולא לתשובה דאי לא מסר לו רבו שפחה כנענית אינו נרצע כלל דכתיב אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני ואפילו מסר לו רבו שפחה כנענית בשעה שהגיעה סוף שש שנים אסור בה אם לא נרצע אפילו שחזר ומכר את עצמו דקייל"ן מכרוהו ב"ד רבו מוסר לו שפחה כנענית מוכר עצמו אין רבו מוסר לו וכיון שהוא נאסר בשפחה לא שייך לומר אהבתי את אדוני את אשתי וכו' ואינו נרצע ומה מקום יש לשאלה ולתשובה:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרל״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.