ולענין הקושיא אשר הקשינו לדעת הר"ן ז"ל דנהי דלא נפשטה בעיין מינקט לקולא עדיךי טפי כיון דאין אסורו אלא מדרבנן. במה שכתבנו למעלה מתורץ דבר זה דכיון דאפילו האידנא הוא יום מרובה במצות ואם ישב לאכול ממנחה גדולה ומעלה ימשך אחר שלחנו ויתרשל מלהכין צורכי פסח ונמצא מבטל כמה מצות מהם דאורייתא כאכילת מצה ומהם דרבנן כגון מרור וחרוסת וד' כוסות ולכן כתב הרב מנקט לחומרא עדיף. אבל דעת רוב הפוסקים דאין אסור אלא ממ"ק ולמעלה ואפשר דס"ל דנפשטה בעיין כדעת רשב"ם ז"ל וכן נראה סברת בעל מגיד משנה שכתב ובגמ' איבעיא לן וכו' ומשמע התם דסמוך למ"ק. וכן כתוב בהלכות ומלשונו תדקדק דלא פסיקא ליה דנפשטא בעיין ממה שכתב ומשמע התם וכו' ולא כתב ואיפשטא התם וכו'. ואפשר נמי דס"ל דלא ניפשטה בעיין ומינקט לקולא עדיף כיון דאיסורו מדברי סופרים. ואי משום דמרובה במצות וכדכתיבנא לדעת הר"ן איכא למימר כיון דאין אכל לא חמץ ולא מצה אין אדם ממשיך סעודתו בשאר דברים ולא במצה עשירה דלא שכיח כולי האי ותו לא מידי. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתר״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.