תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תתל״ה סימן ג׳

והוי יודע שזו קולא גדולה ולא נהגו בה אלא כדברי הרמב"ם ז"ל שכתב וז"ל חל ששי שלו בערב הרגל ואצ"ל חמישי או שלישי אינו מגלח ולא בטלה ממנו אלא גזירת שבעה בלבד ואינו מותר לרחוץ ולסוך ולעשות דבר עד שיכנס י"ט ע"כ. ואעפ"י שראיתי מי שכתב דלדעת הריא"ף והרמב"ם ז"ל מותר לכבס בערב הרגל שלא אסרו אלא הרחיצה מפני שאיפשר לעשותה משתחשך אבל כיבוס כיון דאי איפשר לעשותו משחשכה מודו דמותר ולא ילבשנו עד שחשכה ע"כ איננו מחוור אצלי אלא הכל אסור וכן דקדקתי מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב אינו מגלח וכו' ומה צורך בכל זה האריכות הכי ה"ל למימר לא בטלה ממנו אלא גזירת שבעה בלבד אלא הוצרך הרב ז"ל לומר אינו מגלח לאפוקי מסברת הטור דלא נימא התירו לו כדי שלא יכנס כשהוא מנוול למועד וכתב שאינו מותר לרחוץ ולסוך לאפוקי מדברי האומרים דמותר לרחוץ סמוך לחשיכה וכתב לעשות דבר לאפוקי מדברי האומרים שמותר לכבס כדי ללבוש במועד לומר שאין מותר לעשות דבר ממה שאסור לאבל לעשותו עד שיכנס המועד. ומה שמותר לעשותו במועד כגון רחיצה וסיכה עושה ומה שהוא אסור כגון גילוח וכיבוס אסור ויום טוב מפסיק גזירת שבעה וכן נראה שהוא דעת הריא"ף ז"ל דסתמא אינו חולק עליו הרמב"ם ז"ל וכן הוא דעת התוספות ז"ל שהקשו מאי שנא מגילוח דשרי בשביעי ערב הרגל ותירצו דברחיצה ותכבוסת בתוך שבעה החמירו יותר מגילוח דהוי בתר שבעה ולפ"ז אסור לכבס תוך שבעה אפי' ערב הרגל ע"כ. פי' לפירושם מאי שנא רחיצה ותכבוסת דאסורים בתוך ז' ולא אמרינן בהו מקצת היום ככולו מגילוח בשביעי דאמרינן מקצת היום ככולו. ותירצו דברחיצה ותכבוסת דהוי בתוך ז' החמירו יותר מגילוח בשביעי דאין איסורו אלא משום גזרת שלשים ולפיכך אמרינן ביה תרי מקצת היום ככולו מחציתו לתשלום שבעה ומחציתו לתחלת שלשים ואתי רגל ומבטל גזרת שלשים מה שאין כן ברחיצה ותכבוסת שהם בתוך גזרת שבעה דחמירי טפי. וגם הר"ן ז"ל כתב וז"ל וי"א דהאי דנקט רחיצה לאו דוקא אלא ה"ה לשאר דיני אבלות וחדא מינייהו נקט ע"כ. ואני סובר שזה דעת הרמב"ם והריא"ף ז"ל כיון דיהיב טעמא משום דאכתי לא שלים אבילות דיליה אלא רגל הוא דמפסיק אבילות מה לי רחיצה מה לי כביסה ומה לי גילוח הכל אסור בתוך שבעה והכל מותר בשביעי וכבר נשאלתי על זה פעם אחרת: