תשובה הנסחא אשר כתבתי אי איפשר ליישבה דיום שביעי שחל בערב הרגל אמאי אסור עד הלילה והא קי"ל מקצת היום ככולו ועד כאן לא פליגי אלא אי אמרינן מקצת לילה ככל היום אבל מקצת היום לכ"ע הוי ככולו וכן כתב הוא ז"ל כמה פעמים ויש ספרים דגרס יום שלישי או יום ששי וזה מסכים לגרסת התלמוד דגרסינן התם אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב וכתבו הריא"ף והרא"ש ז"ל וה"ה אפי' יום ששי מאי טעמא דאכתי לא שלים אבילות דידיה אלא רגל הוא דמפסיק ליה אבילות הילכך אין מותר לרחוץ עד דעל רגל וקי"ל כוותיה ע"כ. וכן דעת הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות אבל. נמצאת אומר דנקט ג' כלישניה דרב הונא ונקט ששי כלישניה דהריא"ף והרא"ש ז"ל אלא דקשיא להאי גרסא דכיון דפסק הוא דאפי' אבלות יום א' הוי מדרבנן מאי שנא ג' ימים משאר הימים מה שמותר בזה מותר בזה ומה שאסור בזה אסור בזה וכי תימא משום דג' ימים הראשונים חמירי טפי דתנן הקובר את מתו ג' ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת ז' ואנן לא קי"ל הכי אלא אפי' שעה א' קודם הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה ומשום הכי הגרסא הנכונה ואם חל יום ראשון או יום ששי בערב הרגל וכן היא בספרים המדוייקים באורח חיים וביורה דעה סימן שצ"ט וכן היא בספר רבינו ירוחם ז"ל ותפס הרב ז"ל יום ראשון לאשמועינן דאפי' ביום ראשון מותר לספר ולכבס ונקט או ביום ששי לאשמועינן דאפי' ביום ששי אסור לרחוץ עד הלילה והטעם כתב הראב"ד ז"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו אלא לענין רחיצה משום דאיפשר לרחוץ לאורתא מה שאין כן בתגלחת ותכבוסת שהרי אסור לגלח ולכבס משתחשך ואעפ"י שמותר לכבס ערב הרגל מ"מ אסור ללובשו עד שתחשך דהוי כרחיצה ע"כ. עלה בידינו דמותר לספר ולכבס ערב הרגל אפי' ביום ראשון של אבילות. וכבר ראיתי מי שרצה למחוק מלת לספר מפני קושייתך אלא שראה בכל הספרים וכן בספר רבינו ירוחם ז"ל מותר לספר ולכבס והעלה הדבר בצ"ע ולדעתי לא צריכה רבה דארכביה לה אתרי טעמי אטעמא דמקצת היום ככלו ואטעמא שלא יכנס כשהוא מנוול למועד הילכך כיון דאבילות יום ראשון מדרבנן הם אמרו והם אמרו שלא יכנס מנוול למועד והתירו לספר לצורך המועד ואחר המועד ישלים ל' יום והיינו טעמא דכשחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל אסור לגלח בערב שבת שהוא יום ששי שלו דכיון דמפסיק שבת בינו לרגל לא התירו לו דבר שלא התירו אלא סמוך לרגל כדי שלא יכנס כשהוא מנוול למועד כשמפסיק שבת הא איכא קצת ניוול והם ז"ל השוו מדותיהם ולא התירו אלא סמוך לרגל ממש. ודכוותה נמי לא אמרינן מקצת היום ככלו אלא כשהוא סמוך ממש לרגל אבל אם מפסיק השבת בינתיים לא אמרינן הכי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תתל״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
