תשובה הדבר ברור אצלי דלאחוריו קודם ואם אי איפשר לאחוריו ירוק לשמאל מהלשון גם מן הענין מהלשון דאמאי פלגינו בתרתי דהכי ה"ל למימר לפניו אסור לאחוריו ולשמאלו מותר והשתא הוה מצינא למימר דשוין הם אבל השתא דכתב לפניו אסור לאחוריו מותר הכי משמע ואם אי איפשר לאחוריו וצריך לרוק לצדדין לימינו אסור לשמאל מותר. וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שלא הזכיר אלא זורקו לאחוריו וטעמו ז"ל כיון דתלמודא דידן לא הזכיר אלא זורקו לאחוריו משמע דלא שרי אלא לאחוריו אבל לא לצדדין משמע בהדיא דשמאל יותר נכבד מאחוריו ומהא נשמע לירושלמי שמתיר גם לשמאל דוקא היכא דלא איפשר לאחוריו. וכן נראה מלשון הטור שכתב דעת הירושלמי וז"ל זורקו לאחוריו או לשמאלו אבל לא לפניו ולא לימינו ע"כ. וה"ק זורקו לפניו ואם אי איפשר זורקו לשמאל דאם כוונתו להשוות בין אחוריו ושמאלו הכי ה"ל למימר לא יזרקנו לא לפניו ולא לימינו וממילא הוה ידעינן דאי בעי זריק ליה לאחוריו או לשמאלו. ומי שהבין בדברי הטור דאחוריו ושמאל שוין הם לא דקדק יפה. וגם מהענין הוא מוכרח דכיון שהאדם עומד בפני השכינה סוף סוף צד בזיון איכא אם זורקו אפילו לשמאל וזהו טעם התלמוד שלנו שלא הזכיר זורקו לשמאל אבל לאחוריו הדבר ידוע דליכא בזיון. וכן נראה מדברי הר"ר יונה ז"ל דהיכא דאי איפשר לו לאחוריו אף לשמאלו מותר ודברים פשוטים הם דהכי משמע לשון הירושלמי ולא משוינן לר"י בעל הטור חולק על רבים ועל פשט לשון הירושלמי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תת״ל סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.