תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תת״ח סימן ב׳

תשובה ראיתי כתוב בשם א' מהגדולים בתירוץ קושיא זו כי במגלה אינו צריך השמעת קול כי הקורא את המגלה אעפ"י שלא השמיע לאזנו יצא אבל בשופר צריך שמיעה ונמצא שבאותו קול נדבק צד עבדות עם צד חירות ואותו הקול בא להוציאו ואינו יכול כי בו עבדות אבל בקריאת המגלה בקריאה הוא מוציא וכל צד מוציא את עצמו. ואני אומר כי השומע טעה ותלה בוקי סריקי באותו הגדול לפי שדבר זה אין בו ממש דנהי דאם לא השמיע לאזנו יצא מ"מ באיזה ענין יצא היינו בקריאה בע"כ ואותה הקריאה יש בה שתי כחות כח עבדות וכח חירות ואתי צד עבדות ומפיק צד חירות דכי היכי דשומע קול שופר שומע קול מעורב משני כחות כן הקורא את המגילה כל מבטא ומבטא יש בה שתי כחות ולא אתי צד עבדות ומפיק צד חירות הילכך לית מששא בהאי טעמא. עוד תירצו שמקרא מגלה הוי מדרבנן ולפיכך מוציא את עצמו אבל תקיעת שופר הוי מן התורה ולפיכך אינו מוציא אפילו את עצמו וכבר כתבתי בתשובה אחרת שגם זה התירוץ אינו דהיכי אתי צד פיטור שבו ומפיק צד חיוב שלו אפי' שאין חיובו אלא מדרבנן. וכ"ת הם אמרו והם אמרו הם אמרו שיתחייבו במקרא מגלה והם אמרו שמי שחציו עבד וחציו בן חורין יוציא את עצמו. הא ודאי ליתא כיון שלא נתפרש זה בתלמוד ולא בדברי הפוסקים ואם איתא חדוש כזה לא הוו שתקי מיניה ויאמרו מי שחציו עבד וחציו בן חורין מוציא את עצמו במגלה. ואפילו הטור לא כתב אותו בהדיא אלא שהם לומדים אותו מדיוקא. עוד תירצו כי הנס נעשה גם לעבדים ולפיכך הם חייבים בקריאת המגלה וכיון שהעבד חייב במקרא מגלה הדבר ברור שמי שחציו עבד וחציו בן חורין שמוציא את עצמו ע"כ. וזו קשה מן הראשונות חדא שהדין אינו דין אמת שהעבדים פטורים ממקרא מגלה שאפילו תאמר שהנס נעשה לעבדים אפ"ה לא היו בסכנה שהרי היו שוללים אותם כשאר נכסים. תדע דלא מרבינן מהכל כשרים אלא נשים והכי ה"ל למימר הכל לאתויי נשים ועבדים. וז"ל הרמב"ם ז"ל הכל חייבין בקריאתה אנשים ונשים ועבדים משוחררים וכן כתב הטור בעצמו. ותו דאי איתא שהעבד חייב במקרא מגלה משום שאף הם היו באותו הנס היה ראוי שיוציאו את אחרים כמו שהאשה מוציאה את האנשים ואפילו למאן דס"ל דאינה מוציאה את האנשים מוציאה מיהא את הנשים. וא"כ היה ראוי שמי שחציו עבד וחציו בן חורין יוציא את מינו מיהא אלא ודאי העבד פטור ממקרא מגלה וא"כ הדרן קושיא לדוכתא והנכון בזה מה שכתבתי בתשובה אחרת למעלה כי היכי דלגבי שופר אינו מוציא עצמו הכי נמי לגבי מגלה ולא תידוק מינה הא לעצמו מוציא אלא משום דכתב וטומטום אינו מוציא את מינו כלל עמו ג"כ מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא ג"כ את מינו כלומר בדבר זה חלוקים טומטום ומי שחציו עבד מאנדרוגינוס אבל לעולם אימא לך שיש למי שחציו עבד חלוק אחר שגם את עצמו אינו מוציא ולא הוצרך לפרש שכבר פירש למעלה גבי שופר: