עוד איפשר לפרש דהיא גופה קשיא להו ז"ל דאפילו אי תני אוכלין משמע הא יצא מהם דם אין אוכלין ואי אכילה אסירא נגיעה נמי אסירא דלא משכחת הא בלא הא ואם כן אוסרין במעשר דאמרי רבנן איסור אכילה הוא וה"ה בנגיעה דאסור דהא בהא תליין ואם כן מאי אתקפתיה דרב שימי דעד כאן לא פליגי אלא באכילה אבל בנגיעה לא פליגי והא ע"כ בנגיעה נמי פליג דאי נגיעה שרי אכילה נמי שרי אלא ודאי מדאכילה אסירא נגיעה נמי אסירא. ותירצו דהחמירו חכמים שלא לאכול בידים מסואבות אע"ג דמותר ליגע הילכך לאו הא בהא תליין וחכמים אוסרין במעשר באכילה דוקא קאמר אבל בנגיעה מודו רבנן דשרי ומתני' בע"כ בנגיעה איירי מדקתני נאכלין וא"כ מתני' לא ר"מ ולא רבנן ותפוס לשון ראשון עיקר דמשמע דעת התוספות בהאי וא"ת לחזק האתקפתא ולא לבטל אתקפתא ודוק ותשכח:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק ת״ת סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.