ולענין יבש ביבש שנתבטל ובשלו אם חוזר וניעור או לא. איכא מאן דאמר דכיון שנתבטל נתבטל ואינו חוזר וניעור ואינו נכון כלל אלא חוזר וניעור ואוסרים מחמת רוטבן וכן הסכימו כל גדולי עולם ומינה לא תזוז ולענין מי שנתחייב שבועה בב"ד והוא חשוד על השבועה אם השבועה אשר נתחייב היא שבועת הסת תקנתא לתקנתא לא עבדינן ונפטר והרי זה חוטא נשכר ומש"ה יכול להחרים סתם על מי שיודע האמת ולא יודה כאשר תקנו הגאונים ואם הוא חייב שבועה מן התורה ישבע שכנגדו ויטול וכן אם היה חייב שבועת המשנה וטוען עליו ודאי דכעין דאורייתא תקנוה ושכנגדו נשבע ונוטל ואם שניהם חשודים פלוגתא דדייני ארץ ישראל ודייני גולה לדייני ארץ ישראל חזרה שבועה למחוייב לה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם. ולדייני גולה חזרה שבועה לסיני ופקע ממונא ופסק הרב כדייני א"י דמתוך שאינו יכול לישבע משלם. ולענין מה שהעלה הרשב"א ז"ל בתשובה על צבור שהתענו על הגשמים ולא ירדו להם גשמים באותו יום עד למחר שאין אומרים הלל דכיון דבתעניתם לא נענו ברחמי שמים ירדו להם ביום אחר ע"כ. קשה עלי לקבל דין זה דמי לא עסקינן שלא נתקבלה תפלתם עד שעת נעילה וירדו להם גשמים בלילה או למחר. ותו כיון שהוצרכו להתענות על הגשמים אע"פ שלא ירדו באותו יום רגלים לדבר שבשביל תעניתם ירדו ומה שלא ירדו באותו יום בעצמו שמא נתקבלה תפלת עוברי דרכים לענין הגשם כך היה דעתי אבל הריני מבטלו מפני דעת הרב ז"ל גם כי בעל מ"מ כתב כן ואפשר שעיקר הטעם הוא שאין אומרים הלל אלא על הודאי כשנענו באותו יום הוא ודאי אבל למחר הוי ספק שמא מצד רחמיו הוא:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תש״מ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.