תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרע״ח סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה על לאה אלמנת יעקב נתפשרה בשטר עם ראובן חתנה ושמעון חתן בעלה לתת לכל אחד מהם סך חמשים זהב כדי שיניחוה למכור מקרקעי בעלה וליטול כתובתה כי לא נמצא בידה שטר כתובה וגם מחלו לה שבועת האלמנה. עוד כתוב באותה פשרה איך נתחייבו ראובן ושמעון הנזכר כשיגבו החמשים זהב אשר נתנה ביד כל אחד שטר מחמשים חמשים לגבות כל אחד יתן לה ארבעה זהב שלש שנים רצופות שעולים לכל אחד י"ב זהב ויהי בצאת נפשה צותה תנו ט"ו פרחים לצדקה וחמשים זהב לראובן חתנו וכל מטלטלי ולשמעון חתן בעלי חמשה זהב ועתה הוציא ראובן אותו שטר פשרה ותבע משמעון אותם הי"ב זהב שכבר גבה החמשים. השיב שמעון יש לי עד אחד שמחלה אותם אלי בחייה בשעת הפשרה אמרה לשמעון מעתה הם מחולים לך אבל הניחם לכתוב בעבור חתני ראובן כי הוא לקח כל ממון בעלי עוד אני שואל אם יוכל שמעון לומר אם לא מחלה אותם איך הניחה לי החמשה זהב היה לה לומר תנהו לשמעון מהי"ב חמשה. זאת ועוד אחרת כי לא אמרה שיקבלם ראובן כמו שאמרה על החמשים והמטלטלין א"כ גלה דעתה שודאי מחלה כאשר מעיד העד:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.