ולענין מה שהשיג הראב"ד פ"ז די"ט וז"ל וכורין להם נהרות וכו' א"א שהרבים צריכים להם אבל של יחיד וצריך להם חוטטין ולא כורין וכתב המגיד וכבר ביאר רבינו זה בארוכה פ"ח בבא המתחלת בורות שיחין ומערות של יחיד וכו' ואלו עיין הר"א ז"ל ושת לבו לדבריו לא השיגו כאן ע"כ. ואני תמה איך חשד גברא רבה כהר"א ז"ל שלא עיין בפרק הסמוך לו. גם מה שכתב בעל מגדל עוז שלא היה בגרסתו לרבים אינו נכון כלל שהרי כל הבבא מדברת בלשון רבים וברור הוא אבל כוונת הראב"ד ז"ל בהשגתו כי נראה מדברי הרב ז"ל דעושין כל צורכי הרבים כיצד מתקנין וכו' ומדקאמר וחופרין לרבים בורות וכו' ולא קאמר וחופרין להם בורות וכו' משמע דבכל גוונא חופרין אע"פ שאין להם בהם צורך כגון שיש להם אחרים ולפיכך השיג עליו שהרבים צריכין להם אבל אם אין להם צורך בהם אע"פ שהוא לרבים אין עושין וכן של יחיד וצריך להם חוטטין ולא כורין אבל אם אין ליחיד צורך בהם אפי' חטיטה נמי אסור ואפשר שזה דעת רבינו ג"כ ולא בא הראב"ד אלא לפרש כנ"ל. וכן נראה ממה שכתב פ"ח וי"ל בורות שיחין ומערות של יחיד אם היה צריך להם חוטטין אותם ושפין את סדקיהן ע"כ:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרס״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.